רש"ש על עבודה זרה סד:

גמרא שמן מי קא הוי נסך. כצ"ל ומלת יין למחוק וכן ברש"י ליתא:

שם רשבג"א יינו יי"נ. כצ"ל וכ"ה בר"ן ובכ"מ פי"א מהל' מ"א הל"ז:

תד"ה תנ"ה. דה"א דבדין הוא מטעם ברירה. עמש"כ בקדושין שם ע"ד:

תד"ה אין (בסופו). ועוד בש"ס הלך אחרי המיקל כו'. תמוה דהא קי"ל כרבים אף בד"ס וכדמשמע לעיל (ז) והכא הרי ת"ק דנחשב כרבים פליג על תרוייהו לישני דרשב"ג ואמר דיינו כשמנו וכ"פ הפוסקים והרמב"ם שם. ונ"ל דמזה יהיה ראיה להש"ך בחו"מ סי' קע"א סק"ט בדעת התוס' לפסוק כרשב"ג אף בברייתא הגם דמה שהביא מדבריהם מפ' א"נ תמוה דשם נאמרו דבריו ג"כ במשנה (סט ב) מ"מ מזלי' חזי: