רש"ש על עבודה זרה נד:

גמרא עשאן חליפין לעבודת כוכבים אסרן. וכ"מ משינויא דר"פ בחולין ק"מ:

במשנה שאלו את הזקנים כו'. כצ"ל:

רש"י ד"ה איתסרו להו. ול"א ליפרקו וליפקו לחולין. והא דאמרינן לעיל (נב ב) כיון דאישתמיש בהו לגבוה לאו אורח ארעא כו'. היינו שלא ע"י פדיון ועי' בר"ן. אבל קשה כיון דמדאורייתא שרי אף לגבוה כבסוגיא דלעיל לכאורה לית להו פדיון כדאיתא בגמרא דר"פ המנחות והנסכים ועי' מעילה (יט ב) תד"ה מ"ט ובתוס' לעיל ד"ה ברוך:

רש"י ד"ה לא אסרן. כצ"ל:

רש"י ד"ה למעוטי ערלה. אע"ג דאיהו אסור כו' מיהא ההיא כו'. כצ"ל: