רש"ש על עבודה זרה לז:

גמרא יוסי אסרה מב"ל. אינו מובן כיון דב' דברים העיד להתיר יקרא אסרא משום חדא דאיסורא. וי"ל דה"ק דעל ד"ז אדרבה אסרא מב"ל. וע"כ קרו ליה שריא על הב"ד הראשונים א"כ ה"ל לתנא לשנותם לבסוף לסמכם לוק"ל כו':

שם ספק טומאה בר"ה התיר להן. והא דנקטו בטומאות מת הוא לרבותא דאפי' ט"מ דחמרא ספיקה טהור כ"פ הרמב"ם בפיה"מ:

שם הא אריו"ח הלכה ואמ"כ ואתא איהו כו'. הן לפי' הר"ש ברפ"ה דטהרות גבי פלוגתת ר"ע וחכמים. העיד כחכמים. וא"כ המ"ל דבא להעיד כחכמים דפליגי עם ר' יהושע שם פ"ו מ"ב בד' ספיקות. או כר"מ שם פ"ה מ"ז בנגע בא' בלילה כו' ע"ש:

שם אף אוכל שלא נשתנה. כצ"ל וכ"ה בר"ן:

רש"י ד"ה קורות. והוא ארוך הרבה ד' אמות הראשונות כו'. כצ"ל:

תד"ה בראשו. שקליה דלמא קאכיל כו'. לקמן בדה"ס בד"ה לעולם העתיקו דלא לימרו כו' וכ"ה לפנינו: