רש"ש על עבודה זרה יט:

רש"י ד"ה שיחת חולין. ועושר ומרפא. כוונתו למה שאר"ה בכתובות (קג) ע"ש:

תד"ה הגיע (בסופו). דא"כ היינו ר"א האמורא כו'. עי' מהר"ם שכתב דס"ל להתוס' דתכשיטין דינן כעבודת כוכבים עצמה ור"ל דאסורין מיד אבל הטוש"ע בר"ס קל"ט כתבו דנויה כמשמשיה דאינן אסורין עד שיעבדו (וכן פשיטא ליה להמהרש"א) וכן הרב"י כתב שם דנויה ק"ו ממשמשיה ע"ש. וא"נ לחלק בין נוי לתכשיטין: