רש"ש על ערכין ה:

גמרא הלכתיה דר"מ מסתברא דכתיב כו' לבנות בית לאלהינו. כצ"ל:

שם דתנן חמש חטאות המתות ומעות כו'. הגרי"פ הגיה דתניא. ולפי מה שהבאתי בגיטין (פה) מכמה מקומות שדרך הש"ס להביא משנה שלא בלשונה בכדי לקצר. י"ל שכוונה הגמרא כאן למשנה דרפ"ג דמעילה וולד חטאת כו' תמות כו' ולא מועלין. ולמשנה של אחריה דמי חטאת ילכו לים המלח כו' ולא מועלין בהן:

שם (בסה"ע) ויהי עה"א מרפים כו'. כצ"ל:

רש"י ד"ה וטעמי' לא מסתבר (בסופי') . וא"ל נחמי' כו'. האי לישנא זרובבל וישוע וכו' אמרי ליה בס' עזרא. ובנחמי' מצינו ג"כ דא"ל כזה אבל בלשון אחרת ואנחנו נקום ובנינו ולכם אין חלק גו' בירושלים (נחמיה ב׳:כ׳):

רש"י ד"ה אלא מעתה. הני חטאות דאמרינן בתמורה כו'. כצ"ל:

רש"י ד"ה אלא אמר רבא. ובימי עזרא ה"ט דאמרו להם כו'. כצ"ל:

תד"ה יכול. תרתי איש כתיבי כו' וא"ת הא ממעטינן מאיש דהכא כו'. עיין מש"כ בכ"ז בנזיר (סב) בס"ד: