רש"ש על ערכין לג:

במשנה שני חצרים של שני שני בתים. כ"ה הגי' במשניות וכצ"ל בברייתא בגמרא לקמן:

גמרא וכמה בתים שנים חצירות שנים כו'. ק"ל דכמו דאמרינן דדוקא ב' חצירות יש להם דין בתי החצרים אבל ג' חצירות נידונין כבתי ע"ח כדלעיל (לב) במשנה. כמו כן נאמר דדוקא ב' ב' בתים בב' חצירות אבל ג' ג' בתים בב' חצירות או אפי' רק בחצר אחד ג' בתים ובהשני ב' בתים נדונים כבתי ע"ח:

שם ואימא בית וחצר. נ"ל דהך קושיא אזלא אליבא דר' יוסי בירושלמי דפ"ק דחגיגה הביאוהו התוס' שם (ג') ד"ה חרש דס"ל דהא דכתיב ולבני אהרן תעשה כתנות פירושו כתונת א' לכאו"א. וכבר הביא הט"א בשהם למגילה עוד ב' סוגיות בש"ס דילן דאזלי אליבי'. וק"ל ע"ד רבנן דפליגי עלי' דר"י מקרא דויבא דוד את ערלותיהם (שמואל א י״ח:כ״ז) הכי היו שתי ערלות לכ"א. ועי' בצה"ת בכ"ב לשמות. וישאו להם נשים (רות א׳:ד׳) דפי' אשה א' לכאו"א. וכן ובראשי חדשיכם (פנחס כח) הכי יש לחודש שני ראשים עי' סוכה (נה). וכן שתים שני עשרונים (ויקרא כ״ג:י״ז) דפי' עשרון לחלה עי' מנחות (עז ב). וכן והלבשת כתנות (שמות כ״ט:ח׳-ט׳) והלבשת אותם כתנות (שם מ) וילבישם כתנות (ויקרא ח) הכי הלביש לכ"א ב' כתנות עי' זבחים (יח). ועוד תמצא הרבה כזה שא"א לפרשם כדברי חכמים ועיין בפרש"י פ' תרומה (כה יט). ואין לומר דגם חכמים מודו היכא דמוכח וכ"נ מהט"א שם במה שר"ל דגבי מתנות לאביונים אפילו רבנן מודו ע"ש. דא"כ דכתיב קרא הכי הל"ל דבכ"מ אפי' אינו מוכח דפירושו כן דתפסת מועט תפסת. וכר' יוסי דמודה ג"כ היכא דמוכח כגון הכא. ובאזניהם דחגיגה שם. אפ"ה בעלמא ס"ל לפרש כמשמעות המועט:

רש"י ד"ה איני יודע. דבה"ח משמע שאינן בעיר חומה אלא כו'. כ"נ דצ"ל:

רש"י ד"ה מוכרין לעולם. דהא אמרינן לעיל דממכרו של לוי כו'. הוא לעיל בעמוד א'. והמציין השתבש:

רש"י ד"ה גואלין לעולם (בסופו) . צ"ל

רש"י ד"ה בית מושב ע"ח. ונבנה בעיר חומה. כצ"ל: