ר"ש משאנץ על משנה פאה ח:ב

נאמנים העניים לומר חטים של לקט שכחה ופאה הן ופטורין מן המעשרות כדתנן במסכת חלה (פ"א משנה ג):

בשעתו. כלומר בעת הקציר נאמנין:

ירושלמי (הל' ב) עד היכן א"ר חנינא עד מקום שדרכו לילך ולבוא בו ביום מעשה היה והאמין רבי לחמשה אחים בחמשה כורים של חטים ופריך ואפשר כן אלא מינה ציבחר ומינה ציבחר כורא סלק פירוש ציבחר מעט שקיבץ כאן מעט וכאן מעט עד שהיה לו כור:

ועל מעשר עני. נאמנים העניים לומר חטים הללו של מעשר עני הם ופטורים מן המעשרות:

כל שנתו. נאמן עליו דהיינו שלישית וששית שהוא מעשר עני:

ובן לוי נאמן לעולם. דמעשר ראשון אין לו הפסק ונוהג בכל השנים דהוקש לנחלה שאין לה הפסק ואין לכהן אלא תרומה וכיון דאמר של מעשר הוא לא חיישינן ונאמן בן לוי לומר שנתן לכהן תרומתו דאמרינן בירושל' (שם) דר' אליעזר א"ר אושעיא כשם שלא נחשדו ישראל על תרומה גדולה כך לא נחשד בן לוי על תרומת מעשר א"ר אושעיא מתניתא אמרה כן מפרש בירושלמי (שם) היכא מתניתא:

אין נאמנין אלא על דבר שדרך בני אדם נותנין כן. כדקתני באידך בבא נאמנין על החטין: