ר"ן על שבועות לב:

מתני' ואלו נשבעין שלא בטענה. משמע שאין אדם תובעו כלום בגמ' פריך אטו בשופטני עסקינן:

השותפין והאריסין. בגמ' מפרש מ"ש הני:

והאפוטרופסין. שעסקו בממון אדם להכניס ולהוציא ולשאת לתת אבל בנכסי יתומים פלוגתא דתנאי הוא במס' גיטין פרק הנזקין (דף נב.):

והאשה הנושאת ונותנת בתוך הבית. שהושיבה בעלה חנונית או שמינה אפוטרופסת לעסוק בנכסיו:

ובן הבית. אחד מן האחין שעסק בנכסים משמת אביהם:

חלקו. ולא השביען בשעת חלוקה:

נתגלגלה שבועה. אח"כ מגלגלין עליו גם את זו:

ושביעית משמטת השבועה. לא קאי אהך שבועה דהשותפין דאין שביעית משמטת שותפות ולא שבועתה אלא מלוה ושבועתה ואיכא למידק שבועת מודה מקצת דמלוה פשיטא דכיון דממון אין כאן שבועה אין כאן ונ"ל דהכא בשתבע קודם שביעית והודה במקצת וכפר במקצת ואותו מקצת שכפר בו אין שביעית משמטתו שכל ממון שכפר בו קודם שביעית אע"פ שעברה שביעית עליו אינו משמט והכי איתא בפירוש בירושלמי במסכת שביעית מלוה ונעשית כפרנית אינה משמטת וכ"כ הרמב"ם ז"ל בפ"י מהל' שמטה ונמצא שאותו ממון שכפר בו לא נשמט בשביעית וסד"א כיון שתבע קודם שביעית והודה במקצת וכפר במקצת ותביעת אותו מקצת במקומה עומדת שלא נשמטה בשביעית ישבע עליה לאחר שביעית קמ"ל דשביעית משמטת שבועה זו כיון דהשמיטה אותו מקצת שהודה בו נמצא שאינו אלא כופר בכל ואף השבועה שבאה מחמת אותו מקצת של הודאה נשמטה שכיון שהממון נשמט אף הדבור של שבועה שבא מכחו נשמט:

גמ' אלא בטענת שמא. שטוענו שמא עכבת משלי:

מ"ש הני. שהטילו עליהם שבועה בטענות שמא:

משום דמורו היתרא. לעצמן לפי שטרחו בנכסים:

והוא שיש ביניהם כפירת טענה שתי כסף כרב. פרש"י ז"ל שזה טוענו שמא עכבת משלי שתי כסף ופרוטה וזה מודה לו בפרוטה דקרובה היא לשבועה דאורייתא אלא שטענת שמא היא והיינו כרב דאמר בפרק שבועת הדיינין דכפירת טענה שתי כסף לבד פרוטה של הודאה אבל ה"ר יוסף הלוי כתב דבשבועת השותפין לא בעינן הודאה וכן דעת הרמב"ם ז"ל בפ"ט מהלכות שלוחין ושותפין:

לא משבעינן ליה בגזרה. דחומר שבועת המשנה:

אלא היו מחרימין ליה חרם סתם. הגאונים ז"ל תקנוה:

מהו לגלגל שבועת אריסין שותפין שחלקו ע"י שבועה דרבנן כגון שבועת היסת או של נשבעין ונוטלין דתקנתא דרבנן היא:

לכל מגלגלין. על כל שבועה דרבנן מגלגלין חוץ מעל ידי שבועת שכיר שאין מגלגלין עליה שבועה אחרת לפי שהיא עצמה אינה מן הדין אלא להפיס דעתו של בעה"ב כדאמרינן בריש פירקין:

לכל אין מקילין. אלא מגלגלין והיא היא:

לפתוח. אם לא טען התובע שיגלגלו עליו יפתחו לו בית דין גלגול למ"ד מגלגלין [ולמ"ד] אין מקילין אם טענו גלגול אין מקילין עליו אלא מגלגלין ואם לא טענו אנו אין לנו לפתוח לו כך פרש"י ז"ל ולא נ"ל שיהא דעת הרי"ף כן דאם איתא לא ה"ל למכתבא לדרב חסדא דכיון דפליג בהדיה רב הונא רביה לא קי"ל כוותיה ולפיכך נ"ל דאיהו סבר דלא פליגי וכל חד וחד מילתיה קאמר רב הונא אשמועינן שאין מגלגלין על השכיר מפני שחסו חכמים עליו ורב חסדא אשמועינן קולא אחריתי שפותחין לו השבע וטול ואע"ג דלישנא דמאי בינייהו לא א"ש כך מצאתיה לרמב"ם ז"ל בפרק י"א מהל' שכירות שכתב שכיר שבא לישבע אין מחמירין עליו ואין מגלגלין עליו [שבועה] אלא נשבע שלא נטל ויטול ולכל הנשבעין אין מקילין חוץ מן השכיר שמקילין עליו ופותחין לו תחלה אל תצער עצמך השבע וטול: