ר"ן על שבת יב:

אלא פשתן. שהאהל עצמו טמא כדכתיב והזה על האהל ובגמרא יליף דבפשתן קא משתעי קרא ומיהו כי קאמרינן דבשאר דברים אין האהל עצמו טמא דוקא כשהוא מחובר לקרקע דהוה ליה כבית הא במטלטל כלי' המטלטלין המאהילין טמאין והכי מוכח בכמה דוכתי:

פתילת הבגד שקפלה. כדרך שגודלין פתילות:

הבהבה על השלהבת כדי שתהא מוחרכת ותדליק יפה. ר' אליעזר אומר טמאה היא שאם יש בה שלש על שלש מקבלת טומאה דקפולה אין מבטלה מתורת בגד:

ואין מדליקין בה. כדמפרש טעמא בגמרא דקסבר ר"א שאין מדליקין לא בפתילה שאינה מוחרכת ולא בסמרטוטין שאינם מוחרכין לפי שאין דולקין יפה ואתי לאטויי:

ר"ע אומר טהורה היא דס"ל לר"ע דקפולה מבטלה מתורת בגד:

ומדליקין בה. אע"פ שאינה מוחרכת ולא חיישינן דלמא אתי לאטויי:

גמ' בשלמא לענין טומאה בהא פליגי וכו'. האריך בה הרב אלפסי ז"ל הרבה בהלכותיו ולפי שאין בדבריוענין למעשה כלל לא ראיתי להאריך: