ר"ן על גיטין מט.

מתני' גט שכתבו עברית וכו' כשר. גרסינן בתוספתא [בסוף פרק בתרא דגיטין] גט שכתבו בחמשה לשונות וחתמו עליו ה' עדים בה' לשונות כשר כך הגרסא בספרים שלנו אבל הרמב"ם ז"ל כתב בפ"ד מהלכות גירושין אבל אם היה מקצת הגט כתוב בלשון אחת ומקצתו בלשון אחרת פסול ונראה שהוא ז"ל גורס פסול וכן נראה ממ"ש הראב"ד ז"ל בהשגות אלא שהגיה עליו שלא שמענו פסול אלא בכתב בשתי לשונות וחתמו עליו עדים בשתי לשונות אבל חתמו עליו באחד מן הלשונות לא שמענו ונראה לי שדעת הר"ם במז"ל היתה דחתמו עליו בה' לשונות לרבותא נקטיה שאע"פ שהגט מעין החתימות פסול ומתני' נמי אתא לאשמועינן דכל שהגט בלשון אחד אע"פ שאינו כלשון החתימות כשר ומיהו לא הכשיר אלא בגט כתוב בלשון אחד שכיון שהגט ענין לעצמו וכל אחד מן העדים ענין לעצמו אין קפידא אם כל אחד מתחלף מחברו אבל בגט עצמו שהוא ענין אחד כל שהוא מתחלף בעצמו לא הכשיר תנא דמתני' ותנא דתוספתא אשמעי' בהדיא דפסול אע"פ שהוא מעין החתימות:

כתב סופר ועד כשר. מפרשינן בגמ' דחתם סופר שנינו:

כך היו נקיי הדעת שבירושלים כותבין. פלוני בן איש פלוני ולא היו כותבין עד:

כתב חניכתו וחניכתה. פירש"י ז"ל שם לווי של משפחה כולה דהיינו חניכת אבות דאמרינן בגמ' [דף פח.] ור"ח ור"ת ז"ל פי' שם לווי של האיש עצמו או של האשה וחניכת אבות דברייתא הוא חניכה אחרת דהיינו חניכת המשפחה שנקראין כולה על שמה ולא מיירי בשם לווי דבגופיה ור"ת ז"ל גורס במשנתינו כתב חניכתו וחניכתה כשר וכך היו נקיי הדעת שבירושלים כותבין. כלומר שלא היו כותבין אלא החניכה:

גט מעושה. בחזקה:

בישראל כשר. שהיו כופין אותו בדין [כגון] הנך דאמרינן בהו יוציא:

ובעובדי כוכבים היו חובטין אותו וכו'. כלומר ובעובדי כוכבים פעמים שכשר אם אומרים לו עשה מה שחכמי ישראל אומרים לך שעי"ז לא היה העובד כוכבים אלא כמקל ורצועה לב"ד של ישראל שלוחו של ב"ד ואין מדקדקין בשליח שהוא חובט אם הוא ישראל או עובד כוכבים וכן כתב בה"ג. ואיכא נוסחי דגרסינן גט מעושה בישראל כשר בעובדי כוכבים פסול ובעובדי כוכבים חובטין אותו וכו' ורצה ר"ת ז"ל לפרש דכי קאמר ובעובדי כוכבים חובטין אותו קאי אמאי דקתני ובעובדי כוכבים פסול דאפילו באותו ענין שאומרים לו עשה מה שישראל אומר לך פסול והקשו עליו דאטו לאביי דהוא ס"ל דלא אמרינן שליחותייהו קא עבדינן כדאיתא בגמ' [כאן דף פח:] וכי היה סבור אביי דבארץ ישראל לא יכול לחבוט אלא המומחה ולי נראה מהא לא איריא דנהי דאביי לא הוה ס"ל דמסתמא שליחותייהו קא עבדינן כשהמומחים עושין שליח בפירוש איפשר דהוה מודה אבל בירושלמי משמע דכשר דגרסי' עלה דמתני' ישראל שעשה מעשה עובד כוכבים כשר ובאומר איני זן ואיני מפרנס פי' ואפילו הוה [שלא] כדין ומתני' אמרה כן ובעובדי כוכבים חובטין אותו ואומר לו עשה מה שישראל אומרים לך ולא מה שאני אומר לך אלמא כל שהן חובטין ע"פ ישראל כשר ואף ר"ת ז"ל כן השיב בתשובה:

גמ' אמר רבי ירמיה חתם סופר שנינו. במשנתינו דכשר דהוו להו שני עדים ואשמעינן מתניתין דלא חיישינן למימר דבעל לא צוה שיחתום הסופר אלא אמר לשנים אמרו לסופר פלוני ויכתוב ולפלוני ופלוני ויחתומו וחשו הנך שלוחים לכסופא דספרא ויחתמוהו דלהא לא חיישינן כדאוקי בפרק התקבל (דף סו:) דמתני' רבי יוסי היא דאמר מילי לא מימסרן לשליח וכבר כתבתי שם שזהו דעת הרי"ף ז"ל לפסול באומר אמרו ולהכשיר בחתם סופר ועד ומיהו מחוורתא דפסקא למיזל הכא והכא לחומרא למיפסל אומר אמרו ולמיפסל חתם סופר ועד:

דהוה ידע לטופסא דשטרא. שהיו מכירין כתב הסופר וחתימת עד אחד ולא היו מכירין חתימת עד השני:

א"ל רבי ירמיה חתם סופר שנינו. כתב סופר ועד דתנן במתניתין היינו חתם סופר אבל כתב סופר לא ואע"ג דלמאן דאית ליה חתם סופר [פסול] משום חששא דאומר אמרו כדאיתא בפרק התקבל [ריש דף סז.] מתניתין כתב סופר הוא ואנן פסלינן חתם סופר כדכתבינא אפ"ה מספקא אית לן [למיפסל] כולהו אומר אמרו וחתם סופר:

חניכת אבות בגיטין עד עשרה דורות. הויא הכירא שאם כתבה בגט לא פסלה למהוי כשינה שמו ושמה:

בנים. היינו דור שני ובני בנים היינו דור שלישי ומכאן ואילך קרי ליה ונושנתם:

גט מעושה בישראל כדין. כגון הנך דאמרינן בהו יוציא ויתן כתובה או שהיתה אסורה לו:

פסול. להתירה לינשא:

ופוסל מן הכהונה. משום ריח הגט ומפרשינן בגמרא דבעובד כוכבים כדין מש"ה פוסל לכהונה משום דמיחלף בכדין דישראל ואתי למימר נמי דישראל שעשוהו כדין (לא) פוסל וההוא גיטא מעליא הוא אבל שלא כדין דבעובד כוכבים בכדין ישראל לא מיחלף ואי אמרת מיחלף בשלא כדין דישראל דפסול כדאמרינן לעיל פסול ופוסל היא גופה גזירה היא [שלא כדין] אטו כדין דישראל וגזירה לגזירה לא גזרינן. ותמיהני כיון דאמרינן דכדין בעובד כוכבים מיחלף בכדין דישראל נימא שאם נתגרשה בכדין דעובד כוכבים ובא אחר וקדשה ניחוש לקדושיו אטו כדין דישראל וכ"ת ה"נ א"כ דגזרינן אפילו (לגבי ישראל) עובד כוכבים אטו ישראל נגזר נמי ישראל אטו עובד כוכבים ונימא דגט המעושה בישראל כדין לא יהא כשר דילמא אתי לאכשורי בכדין דעובד כוכבים ונ"ל דאע"ג דאמרינן דכדין בכדין מיחלף לא מיחלף ממש קאמרינן דלגבי ישראל מידע ידעי דכדין ישראל וכדין עובדי כוכבים לא דמו אהדדי ואפ"ה לגבי כהונה מיחלף דאי אמרינן דכדין דעובד כוכבים שלא יפסול לכהונה מימר אמרי ש"מ שאין שום גט מעושה אפילו בישראל פוסל לכהונה דאם איתא דפוסל. בעובדי כוכבים ריח הגט מיהא הוי שהרי אפי' שמץ גט פוסל בכהונה אלא ודאי אפילו מעושה בישראל אינו פוסל ואפילו ידעינן שהוא כשר איפשר שיטעו לומר שלא פסלה תורה גרושה לכהן אלא היכא דאיהו מפיק לה מפני כבוד כהונה אבל במעושה דאיהי מפקא ליה נהי דכשר אינו פוסל או שמא יטעו לומר דאינו כשר ונפקא מיניה חורבא לכהונה ולעלמא נמי שאם קדשה אחר לא יחושו לקדושיו:

אביי אשכחיה לרב יוסף דהוה קא מעשה אגיטי. כופה את האיש להוציא את אשתו בדין:

הדיוטות אנן. שאין מומחין אלא סמוכין דמקרי אלהים ודיינין ואין סמוכין בחוצה לארץ כדאמרינן בסנהדרין (דף יד.):