ר"ן על חולין מח.

שקננו בפרדס. שמרדו ויצאו מן הבית ואינן חוזרות לבית ונעשו מדבריות ופרדס לאו מזומן הוא שיכולין לברוח משם:

קננו בתוך הבית. שלא מרדו וכן יוני הרדסיאות שדרכן ליגדל עם בני אדם בבתים פטור דמזומן נינהו ויוני הרדסיאות מיקרו על שם הורדוס המלך שהיה דרכו לגדלם:

גמ' לפי שנאמר שלח תשלח. שני פעמים שומע אני שמצוה לחזר אחר מצות שלוח ת"ל כי יקרא במאורע דבר הכתוב לכשיקרא:

קן קן מ"מ. אפילו אין שם אלא אפרוח אחד או ביצה אחת כדתנן במתניתין:

צפור טהורה ולא טמאה. מפרשינן בגמרא דעוף משמע בין טמא בין טהור אבל צפור לא אשכחן בטמאה אלא בטהורה:

לפניך. משמע ברשות היחיד כמו בפרדס ובשדה שאינה משתמרת דלא קניא ליה חצרו דלאו מזומן הוא:

מה דרך שאין קנויו בידך. שאינו מזומן לך:

יוני שובך. יוני מדבר שקנט בשובך ובשלהי פרקין [דף קמא:] פרכינן כיון דחצרו של אדם קונה לו שלא מדעתו הביצים הם שלו ומזומן הוא ומשנינן דהא אמר רב יהודה אסור לזכות בביצים כל זמן שהאם רובצת עליהם וכיון דאיהו לא מצי זכי חצרו נמי לא זכי ליה וחייב בשלוח ומיהו אי טריף אקן עד שהוגבהה האם קניא ליה חצרו לביצים והוי מזומן ופטור וכי קאמרינן דיוני שובך חייבין בשלוח היינו כגון שלא הוגבהה האם מעל הבנים כלל משהטילה הביצים דבכה"ג לא קניא ליה חצרו:

וצפורים שקננו בטפיחים. קדרות שנותנין בחומה:

שקנט בפרדס. שמרדו דהשתא אין קנויו בידך:

שהיו לפניך ומרדו. שהיו שלו ומרדו ולא אמרינן דליפטרו משום דמעיקרא הוו מזומן:

מצא קן בים. ששטף הים את האילן וקן בראשו חייב לשלח דים נמי איקרי דרך ואמרי' נמי בגמ' [דף קלט:] שאם מצא קן בראשו של אדם חייב לשלח שנא' ואדמה על ראשו אלמא אע"פ שהיא בראשו לא אישתני שמה הילכך על הארץ קרינא ביה:

מתני' עוף טמא פטור מלשלח. מוכחין לה בגמ' [דף קמ.] מדכתיב כי יקרא קן צפור ולא אשכחן טמא דאיקרי צפור:

עוף טמא רובץ על ביצי עוף טהור. אע"ג דמינא דביצים בר שלוח הוא אפ"ה פטור דקן צפור בעינן שתהא האם שהיא מקננת צפור טהורה:

וטהור רובץ על ביצי עוף טמא נמי פטור. דאע"ג דקן צפור הוא אפ"ה נפקא לן פטוריה בגמ' מדכתיב תקח לך ולא לכלביך ומיניה נמי דרשינן בגמ' דאפרוחים טרפות פטור מלשלח:

קורא זכר. עוף טהור הוא ודרכו לרבוץ על ביצים אחרים:

ר' אליעזר מחייב. יליף לה בגמ' [דף קמ:] מדגירה דגירה כתיב הכא קורא דגר וכתיב התם ובקעה ודגרה מה התם דגירה מעליא דבמינה משתעי אף ה"נ דגירה מעליא ולהכי נקט זכר משום דקורא נקבה אפילו רבנן מודו ואע"פ שאין הבנים שלה כיון שדרכה לרבוץ על ביצים אחרים ומיהו בעוף אחר טהור שאין דרכו לרבוץ אלא על ביצי מינו שקנן על ביצים של מין אחר בעיא ולא איפשיטא בגמ' כמו שאכתוב בסמוך בס"ד:

וגרסי' בגמרא [דף קמ.] אם טרפה חייב לשלח אפרוחים טרפות פטור מלשלח. פירוש מדכתיב תקח לך ולא לכלביך ובעי רב הושעיא [שם ע"ב] עלה הושיט ידו לקן ושחט מיעוט סימנין מהו כלומר ששחט תחת האם מיעוט סימנין של אפרוחים מי מיחייב לשלח את האם או לא כיון דאי שביק להו מיטרפו בעינן תקח לך ולא לכלביך הילכך כל שלא גמר לשחוט את הסימנין פטור מלשלח ונוטל את האם בהיתר ואח"כ שוחטן או דילמא כיון דבידו לגמרן תקח לך קרינן ביה וחייב בשילוח וסלקא בתיקו זהו האמור בגמרא. ולפיכך לא נתכוונו אצלי דברי הרמב"ם ז"ל שכתב [בפרק י"ג מהלכות שחיטה] היתה האם טרפה חייב לשלחה שחט מקצת סימנין בתוך הקן קודם שיקחנה חייב לשלח ואם לא שלח אינו לוקה ונראה מדבריו דשחט מקצת סימנין אאם קאי ואמאי אינו לוקה מאי שנא מאם טרפה ואם לאפרוחים נתכוין לא היה לו לסתום אלא לפרש. וגרסינן תו בגמרא מטלית מהו שתחוץ כלומר מטלית שהיא חוצצת בין אם לאפרוחים מי קרינא ביה האם רובצת על האפרוחים או לא. כנפים מהו שיחוצו כלומר נוצה תלושה. ביצים מוזרות שאין אפרוח בא מהן ולא מיחייב בשלוח כדתנן במתניתין מהו שיחוצו. ואם תמצא לומר ביצים מוזרות חוצצין שני סדרי ביצים בני קיימא זה על זה מהו אם נתכוין ליטול (על) התחתונים מי הוו אמצעים חציצה ופטור מלשלח או לא. זכר על גבי ביצים ונקבה על גבי זכר מהו כלומר דזכר בעלמא לאו בר שלוח הוא אפילו לרבי אליעזר כדאמרינן בסמוך דעד כאן לא מחייב רבי אליעזר אלא בקורא זכר משום דכתיבא ביה דגירה כמו שכתבתי במשנה אבל בזכר דעלמא אפילו רבי אליעזר מודה דפטור וסלקן בתיקו כל הנך בעיי בגמרא והר"מ במז"ל כתבן בפרק הנזכר והזכיר עמהן או שהיתה אם על גבי אם אף על פי שלא הוזכר בגמרא ונראה לי שלמדה משני סדרי ביצים זה על גב זה דכיון דמספקא לן בשני סדרים של ביצים אף על גב דתרוייהו בני שלוח ה"נ אית לן לספוקי באם על אם דמאי שנא ולפי זה כי נקט בעיא בזכר ונקבה היינו לומר דאפילו בכי האי גונא איכא לספוקי שמא חייב בשילוח ומאי דאיכא לספוקי בנקבה על גבי נקבה דדילמא לא מיחייב בשלוח עליונה מספקא דשני סדרי ביצים שמעינן ליה:

וגרסינן תו בגמרא בעי רבי זירא יונה על גבי ביצי תסיל ותסיל על גבי ביצי יונה מהו. פירוש עוף טהור הוא שדומה ליונה והוא הדין דמספקא ליה בכל עוף טהור שרובץ על גבי ביצים שאין ממינו ובעינן למפשטה מדתנן טהור שרובץ על ביצי עוף טמא פטור מלשלח והא התם ביצים לאו ממינו נינהו ואפילו הכי טעמא דטמא נינהו הא טהור משמע דחייב לשלחה אף על פי שאינן ממינו ודחייה דילמא בקורא כלומר דדילמא האי עוף טהור דמתניתין היינו קורא שדרכו לרבוץ על ביצים של מין אחר ומשום הכי טעמא דטמא הא טהור חייב דכיון דאורחיה רביצה מעליא היא אבל בעוף טהור דלאו אורחיה אכתי לא אפשיטא:

מתני' היתה מעופפת בזמן שכנפיה נוגעות בקן חייב לשלח. ילפינן לה בגמרא דמדלא כתיב יושבת משמע אפילו מעופפת ומיהו כיון דכתיב רובצת בעינן שיהו כנפיה נוגעות בקן ומוכח בגמרא דדוקא כשנוגעות על הביצים או על האפרוחים אבל אי לא נגעה בהו אלא מן הצד פטור ואמרינן נמי בגמרא שאם היתה יושבת בין שני בדי אילן רואין כל שאילו תשמט ונופלת עליהן חייב לשלח דכיון שיושבת כדרכה אע"פ שאינה נוגעת בקן חייב ואמרינן נמי התם שאם היתה יושבת בין האפרוחים פטור כיון שאינה על גביהן וסוגיין מוכחת דאע"ג שנוגעות בהן מן הצד פטור ולפיכך לא נתכונו לי דברי הרמב"ם ז"ל שכתב בפרק הנזכר היתה יושבת בין האפרוחים או בין הביצים ואינה נוגעת בקן פטור מלשלח וכן אם היתה בצד הקן וכנפיה נגעו בקן מצדו פטור מלשלח ולא ידעתי מהו דכי אמרינן בגמרא כי קתני מתניתא בנוגעת בקן מן הצד אמעופפת קאי ודוק ותשכח:

היו שם אפרוחים מפריחים. גדולים שהם יכולים להפריח:

או ביצים מוזרות. שאין אפרוח בא מהם:

שלחה וחזרה אפילו ארבעה וחמשה פעמים חייב לשלח שנאמר שלח תשלח. בגמרא פרכינן עלה אימא שלח חדא זימנא תשלח תרי זימני ומפרקינן דשלח אפילו מאה פעמים במשמע תשלח אין לי אלא לדבר הרשות לדבר מצוה מנין תלמוד לומר תשלח מכל מקום כדתנן בסמוך לא יטול אדם אם על בנים ואפילו לטהר בו את המצורע:

אמר הרי אני נוטל את האם ומשלח את הבנים. והרי אין אני נוטל האם על הבנים לא אמר כלום לפי שחובה עליו לשלח את האם כדכתיב שלח תשלח את האם: