ר"ן מגילה ה

חידושי מגלה לרבינו נסים ז"ל מגלה נקראת באחד עשר בשנים עשר וכו'. פעמי' בזה ופעמים בזה ולקמן במתניתין מפרש לה:

לא פחות ולא יותר. לא פחות מי"א ולא יותר מט"ו כרכין המוקפין חומה מימות יהושע בן נון בט"ו ובעי בירושלמי אמאי לא אמרי' מימות אחשורוש שהרי נעשה בו נס. ומשני כדי לחלוק כבוד לארץ ישראל. שאלו היה אומר מימות אחשורוש לא היתה ירושלים ושאר ארצות ארץ ישראל בכלל מוקפין לפי שהן חריבות עכשו. אבל מנינן מימו' יהושע בן נון איתא לא"י בכלל. שאעפ"י שאין לו עכשיו והיה לו קודם לכן מימות יהושע בן נון וכדר' אליעזר דאמר אשר לו חומה אעפ"י שאין לו עכשיו והיה לו קודם לכן. וי"א מפני שתחלת מפלתו של עמלק בימות יהושע היה והוא תחלת הנס. ומנא לן דאזלינן מימות יהושע בן נון מדכתיב במגלה היושבים בערי הפרזות ש"מ למילף מפרזים דיהושע הוא דכתביה וכתיב גבי יהושע מלבד ערי הפרזות דכתיב בסיחון ועוג מה התם קרי ערי פרזים אף כאן בקריאת מגלה:

אלא שהכפרים וכו'. כלומר מאחר שהמוקפים קורין בט"ו ושאינן מוקפים קורין בי"ד הכל בכלל תו היכא י"א וי"ב וי"ג אלא שהכפרים נתנו להם חכמים רשות להקדים קריאתם בימי הכניסה שהם יום שני ויום חמישי שלפני י"ד מפני שבני הכפרי' מתכנסין לעיירות למשפט לפי שב"ד יושבין בעיירות בשני ובחמשי כתקנת עזרא ובני הכפרים אינם בקיאים כ"כ וצריכין שיקראנה להם אחד מבני העיר ולא הטריחום חכמים לחזור ולבא ביום י"ד ופעמים שאותו יום כניסה שהם מקדימים לקרות בו חל ביום י"א ופעמים בי"ב ופעמים בי"ג ולקמן במתניתין מפרש כיצד כפי' רש"י יום הכניסה שהיו באים לב"ד בשני ובחמישי וקשיא לרבינו הא דאמרינן לקמן במתניתין איזו היא עיר גדולה כל שיש בה י' בטלנין פחות מכאן הרי זו כפר ואי הוי טעמא משום ב"ד וכי בשביל שיש שם עשרה בטלנין יש שם ב"ד. ע"כ נראה לרבינו דמיירי בספר תורה שבני הכרכים מתכנסים בכל שני וחמישי לשמוע ס"ת והשתא אתי שפיר הא דתני לקמן איזו זו היא עיר גדולה כל שיש בה עשרה בטלנין פחות מכאן הרי זה כפר ובאין לשמוע ספר תורה בעיר דכיון שאין שם עשרה בטלנין אין רגילין להתפלל במנין ולקרות בס"ת. והקשה החשה הרב ר' חיים ז"ל למה אמרינן מקדימין ליום הכניסה קרי כאן לא תתגודדו לא תעשו אגודות אגודות שהרי בני העיירות גדולות קורין לבני הכפרים ביום י"א והן קורין לעצמן ביום י"ד. ובקמא דיבמות אמר רבא כי אמרינן לא תתגודדו כגון ב"ד אחת בעיר אחת פלג מורו כדברי ב"ש פלג מורו כדברי ב"ה ואם קרה נמי שבני העיר קורין לבני הכפרים בי"א בי"ב ובי"ג וקורין לעצמן ביום י"ד קרי ביה לא תתגודדו דהוי כב"ד אחד בעיר אחת דפלג מורו כב"ש ופלג מורו כב"ה. ואומר רבינו דלאו קושיא היא כלל שהרי עיקר התקנה כך היה בימי מרדכי ואסתר כיון שראו צורך בדבר ואלו ואלו מודין שקורין לבני העיירות ביום י"ד ולבני הכפרים יש להקדים ולהכי לא שייך כאן לא תתגודדו דלהוי כשתי תורות. והיינו דקאמר התם ר' יוחנן לריש לקיש עד כאן לא שנית מקום שנהגו לעשות מלאכה וכו' דלא חשיב אגודות כיון ששניהם מודים שבעיר זו עושים כך ובעיר זו עושים כך ואם היה בן מקום זה משתקע בזה היה עושה כמותם והא דסבר ריש לקיש למימר התם דדוקא במנהג לא חשיב אגודות אבל באיסורא חשיב אגודות והן חולקין אלו מאלו ופריך ליה ר' יוחנן והא תניא ב"ש מתירין את הצרו' לאחין וב"ה אוסרין. מכ"ש פריך דהא ב"ש וב"ה כשתי בתי דינין בעיר אחת דמו ואיכא פלוגתא ואפ"ה לא חשיבא אגודות כ"ש הכא