ר"ן מגילה יא

קאמר ע"כ. מתניתין איזוהי עיר גדולה וכו':

גמרא י' בטלנין של בית הכנסת. שבטלין ממלאכתן שיהו מזומנין לכל שעה דתפלה כדאמרינן לא מצא שם י' מיד כועס:

באלו מקדימין וכו' אבל סעודת פורים וסעודת ר"ח וספק מילה:

וכו' סעודת ר"ח גרסינן בירושלמי ובתוס' לא גרסינן אלא סעודת פורים וספק מילה דהא אמרינן גבי ר"ח אי בעי אכיל אי בעי לא אכיל:

מאחרין. מאחר את הסעודה למחר ופירוש סעודת פורים כגון שחל ט"ו בשבת דמקדימין הקריאה ע"ש אעפ"כ סעודת פורים מאחרין עד לאחר השבת והכי איתא בירושלמי סעודת ר"ח וסעודת פורים מאחרין ולא מקדימין. ר' זעירא בעא קומי ר' אבהו ויעשו אותן בשבת א"ל לעשות אותן ימי משתה ושמחה את ששמחתו תלויה בב"ד יצא זה ששמחתו תלויה בשמים:

וחגיגה. שלמי חגיגה אי מיקלעו י"ט בשבת מאחרין להו עד למחר:

והקהל. כדאי' במסכת סוטה:

ספק מילה. כגון שנולד בין השמשות של יום שני בשבת ומספקא לן שמא יום הוא עדיין ויהיה נימול בא' בשבת אפ"ה אסור למולו בא' דשמא לילה הוא והויא מילה שלא בזמנה ולא קעביד מצוה יאחר אותה עד שני בשבת א"א דלא קא עביד מצוה אע"ג דאפשר שהיא שלא בזמנה:

הקהל. מצות הקהל בכל שנה ראשונה של שמטה במוצאי י"ט הראשון שהוא יום ראשון של חולו של מועד כדאמרינן במסכת סוטה שהיה המלך קורא ספר משנה תורה וכל העם חייבים לבא ולהביא טפם כדכתיב האנשים והנשים והטף ובשבתא אי אפשר ומאחרין אותו עד למחרת. ובתלמוד ירושלמי נמצא דהא דלא עבדינן לי' בשב' משום בימה כדתנן בימה של עץ היו עושין למלך בעזרה ויושב עליה ואי אפשר לבנותה בשבת ופרכינן התם וליעבדה מאתמול כלומר ביום חמישי בשבת שהוא ערב י"ט ומשני דחיקא ליה עזרה שדוחקת וממעטת אויר בעזרה וכל האויר היו צריכין לנס הנזכר בעשרה ניסים שבמקדש אלא מאחרין עד למחר ולא מקדימין. [דף ו' ע"ב] מתניתין קראו את המגלה וכו'. תנא דמתני' בי"ד קא מיירי אבל בשאר דברים שיש בין אדר ראשון לאדר שני כגון סדר פרשיות לא קא מיירי ולא תידוק ממתניתין הא לענין סדר פרשיות זה וזה שוין דמתניתין בי"ד לחודיה קיימא. ובענין סדר פרשיות אסיקי' בגמרא דאם קראן בא' צריך לחזור ולקרותן בשני. [דף ז' ע"א] גמרא שתי מתנות לאדם אחד. למי שהוא עשיר. ולאביונים שאינן רגילין כ"כ לאכול די להם במתנה אחת והיא נחשבת בעיניהם כדבר גדול. [דף ז' ע"ב] מחליפין סעודתייהו. שלא היה לאחד מהם כדי שיוכל לשלח לחבירו ולהשאיר לעצמו והיו שולחין כל סעודתן זה לזה כדי לאכול סעודת פורים ולקיים משלוח מתנות. כתב הר"ר אפרים תוספת על הלכות הרי"ף ז"ל הא דתנן התם כל הכתוב במגלת תענית דלא למספד וכו' כדכתיב בתוספת הלכות וזו הנוסחא תנן התם כל הכתוב במגלת תענית דלא למספד לפניו אסור לאחריו מותר. ר' יוסי אומר לפניו ולאחריו אסור. דלא להתענאה לפניו ולאחריו מותר. ר' יוסי אומר לפניו אסור לאחריו מותר. והאידנא בטלה מגלת תעני' לבד מחנוכה ופורי' ותרויהו דלא למספד כתיב בהו במגלת תענית הילכך לפניה' ולאחריה' [נמי] אסור [בתענית ו] בהספד כר' יוסי. ואע"ג דאמר ר' חייא בר אבא [א"ר יוחנן] הלכה כר' יוסי בדלא להתענאה מכלל דבלא למספד כת"ק ס"ל דאמר לפניו אסור לאחריו מותר אפ"ה כר' יוסי עבדינן דהא רב אשי קאמר (הכי) כל שלאחריו אסור **(עיין הגי' באלפסי)** בהספד בתענית מותר והא כר' יוסי אתא דאי ת"ק לית ליה לאחריו אסור כלל הלכך חנוכה בין לפני' בין לאחרי' אסור בהספד ולגבי פורי' בני ארביסר אסורין [נמי] בחמיסר בהספד ובתענית ובתליסר אסור בהספד לחודה ובני חמיסר אסירין בתרויהו בהספד ובתענית [ובי"ו אסור בהספד] ע"כ דברי ה"ר אפרים. ומה שכתב בכלל דבריו דמימרא דרב אשי