ר"ן בבא מציעא סה

לא קשי' כאן בשלו כאן בשל חבירו שומעין לו ומיהו לאו למימרא שיהא רשאי פועל לטול תבן וקש לעצמו כמו שאמר לו זה דהא לית בי' ולא מידי אלא פי' שומעין לו שאין מחויב לתת לו שכרו דקס"ד השתא שאין שכרו עליו כלל ומשום הכי מקשי' דחברי' נמי איהו בעי למיתב לי'

דתניא כו' וא"ת לוקמי' כגון ששכרו בפירש לשל חבירו ואמר לו שכרך על בעל הבית לאו מלתא הוא דא"ה פשיטא

שם אלא אמר ר' נחמן ל"ק כאן בשלו כאן בשל הפקר פרש"י ז"ל דטעמא דשומעין לו בשל הפקר משום דמצי אמר לי' זכי בי' את מה שא"כ בשל חבירו דלא מצי למימר לי' הכי ולא מיחוור דאי איהו מחייב אאגרי' כי אמר לי' זכי בי' את לאו כל כמיני' אלא הכא בשהראהו לעשות בשל הפקר בפי' עסקינן דלא מחייב איהו אאגרי' ומ"ה מצי למימר לי' טול מה שעשית בשכרך וכ"ת לוקמי' בכה"ג נמי בשל חבירו כגון ששכרו לעשות בשל חבירו א"ה לא מחייב אאגרי' לאו מלתא הוא דאי הכי פשיטא אבל גבי הפקר קמ"ל דהבטה בהפקר לא קני ועוד דלישנא דטול מה שעשי' בשכרך שומעין לו אתי שפיר בשל הפקר יותר מבשל חבירו דבשל הפקר מצי למימר לי' הכי אבל בשל חבירו מה אית לי' גבי' דלימא לפועל טול מה שעשית

שם שומרי ספיחי' בשביע' נוטלין שכרן מתרומת הלשכה וא"ת והא בעינן ממשקה ישראל מן המותר לישראל ומשומר בשביעית אסור כדתני' בספר' ואת ענבי נזירך לא תבצור מן המשומר אי אתה בוצר אבל אתה בוצר מן המופקר י"ל שהם לא הי' מונעים מי שהי' רוצה ליקח אלא שמודיעי' אותם שהם מן המשומרת לצורך העומר והוא פורש מאליו

שם אקנו להו רבנן ארבע זוזי בלשכה כי היכי דלא ליתי בעלי זרוע ושקלינהו מנייהו פי' לאו למימר' דקני לי' הקדש בהכי כיון דהבטה בהפקר לא קני כי אקני להו רבנן ארבע זוזי בלשכה מאי הוה אלא ה"ק כיון דידעי בעלי זרועות דאי שקלינהו פסיד הקדש הנהו ד' זוזי פרשי ולא שקלי אבל אי לא תקון רבנן הכי הוה שקלי לנפשיהו דמימר אמרי שלא יהא הקדש נפסד על ידם לפי שימצא ויבא לו ממקום אחר

ע"ב לימא מתניתן דלא כר' יודא פרש"י ז"ל דזמן קא קשי' לי' דבמתני' תני המוציא מוציא והמזבל מזבל ואילו ר' יודא שרי טפי טובא ומשני מודה ר"י שאם הזיק משלם מה שהזיק ומתניתין עצה טובה קמ"ל וא"ת ולישני לי' לעולם ר"י ומתניתן שלא בשעת הוצאת זבלים י"ל דלא מצי למימר הכי דאלו שלא בשעת הוצאת זבלים אסור לגמרי והיכי תנן המוציא מוציא והמזבל מזבל. אבל אחרים פי' דזמן לא קשי' לי' דמתוקמא לי' שפיר מתניתן שלא בשעת הוצאת זבלים וד"ה דלעולם לאלתר שרי כגון המוציא מוציא והמזבל מזבל אלא הא קשי' לי' דמתניתין קתני דאפי' בשעת הוצאה שהוא עושה ברשות אם הזיק משלם מה שהזיק ואלו לר"י פטור דכיון דיהיב זמן שלשים והא ודאי לאו דינא אלא תקנתא ואם איתא דמחייב בנזקיו היכי מתקני רבנן מלתא דאתי לידי פסידא: ועוד דתלי' בתנאי דיהושע ויהושע אוהב ישראל הי' ולא מתקן להו מלתא דמפסידא בה אלא ש"מ דכל שעושה ברשות פטור וא"ה דחינן דמודה ר' יודא שאם הזיק דמשלם מה שהזיק ולא סלקא במסקנא דהא אסיקנא אלא מחוורתא מתני' דלא כר"י דכיון דיהיב בי' זמן מרובה מתקנתא ש"מ פטור כדכתיבנא ומה"ט נמי חשבינן בסמוך רשב"ג בהדי מאן דסבירא להו דכל שנתנו חכמים רשות והזיק פטור דתנן רשב"ג אומר אף מתקן הוא מלאכתו בפני שלשים יום כלומר מדיהיב זימנא כולי האי מתקנתא ש"מ דפטור שאל"כ תקנתו קלקלתו וזה שלא כדברי רש"י ז"ל דפי' דמדקתני אף קא דייק. סליק פרק הבית והעלייה: וסליקא מסכת בבא מציעא בסייעתא דשמיא