ר"ן עד

ה אלא מפני מליחתו. ולפיכך נראה לי שהבשר הזה מותר רא

מו נשאלתי בענין שומרת יבם שמתה מה יעשו בעיקר כתובה ובנכסי צאן ברזל ובנכסי מלוג שנפלו לה בעודה שומרת יבם

תשובה (א) לענין כתובה ותוספת הדבר ברור שהוא ליורשי הבעל ואין ליורשיה בהן זכות כלל וזו היא ששנינו ביבמות (דף לח) ובכתובות (דף פ:) כתובה בחזקת יורשי הבעל. (ב) ולענין נכסי מלוג נמי שנפלו לה כשהיא שומרת יבם הדבר ברור שהן של יורשיה וזו היא ששנינו נכסים הנכנסים והיוצאים עמה בחזקת יורשי האב אבל (ג) לענין נכסי צאן ברזל דהיינו נדוניא וכן נמי לענין נכסי מלוג שנפלו לה כשהיא, תחת הבעל באלו יש מחלוקת בין הגאונים ורש"י ז"ל שהגאונים גורסים שם וב"ה אומרים נכסים בחזקתן כתובה בחזקת יורשי הבעל והם סוברין דלאו תרתי מילי נינהו אלא תני והדר מפרש והכי קתני נכסים בחזקתן כיצד כתובה בחזקת יורשי הבעל וכו' וכתובה היא כוללת כל הכתוב בה דהיינו עיקר ותוספת ונדוניא שכל אלו כיון שהיו בחזקת הבעל כשמתה נמי הרי הן בחזקתו, ולדבריהם ז"ל הוא הדין לנכסי מלוג שנפלו לה כשהיא תחתיו דבעל שהן בחזקת יורשי הבעל אבל רש"י ז"ל גורס וכתובה בוא"ו ולדבריו מתניתין מילי מילי קתני ואין בכלל כתובה דמתניתין אלא עיקר כתובה ותוספת דאתחזק לעולם בחזקת הבעל ובידו, והכי קתני נכסים כלומר נכסי צאן ברזל בחזקתן ולא פירש בחזקת מי מפני שאינן בחזקת אחד מהן אלא בחזקת שניהם וכדאמרינן בפרק מי שמת (דף קנח) הואיל והללו באין לירש והללו באין לירש יחלוקו ולדבריו ז"ל ה"ה לנכסי מלוג שנפלו לה כשהיא תחתיו דבעל דאמרינן נמי יחלוקו: (ד) ואנו בעונותינו שאין לנו להכריע כך אני דן דנכסי צאן ברזל שהאשה באה להוציא מיורשי הבעל לא כל הימנה שאין עושין מעשה להוציא כנגד הגאונים ז"ל אבל נכסי מלוג אפי' נפלו לה תחת הבעל כל שהן קיימים בזה נותנים מקצתן ליורשיה כדברי רש"י ז"ל כיון שאותן נכסים ממש הוחזקו למשפחת בית אביה

מז נשאלתי בענין אשה אחת שהיתה זקוקה ליבם ובעלה היה שמו משה דקשטרי"ש ולפי שבאו הדברים בקונטרסך מפוזרים ושלא כסדרן ובפרט העדים שהעידו על היתרה. אני מסדר ולוקט מתוך קונטרסך הדברים אחד לאחד. מן הנראה מעשה שהיה כך היה. אשה זו היתה זקוקה ליבם ויהי היום נשתדכה לאחר על דעת שיחקרו היבם אם הוא חי או מת, ובאותו מעשה איש אחד היה אומר בפומבי שהיא זקוקה ליבם והוא מומר והיה צווח על שדוכיה ואחרי כן בא זה האיש בעצמו לבית ד והעיד ששמע מפלוני זה זמן רב קרוב לד' שנים לפני הדבר שהיבם הנזכר מת, ולפי הנראה מתוך קונטרסך זה העד העיד שאותו היבם היה שמו בישראל אברהם, ואחר שנתקבל זה העדות בב"ד וקודם שנכנסה לחופה נתקבל בב"ד של פירפיניי"ן עדות יהודי אחד שאמר ששכר נכרי אחד אשר שלח לכפר גאל"ק לדעת אם היבם חי או מת ונשכר הנכרי בזה בשלשה פרחים ואמר הנכרי הנזכר ליהודי הנזכר בשם שמצא בכפר גאל"ק אנשמואל דקשטרי אחיו של משה הנזכר הנקרא בגיותו אנדור"די דשבירו"ק מצאו ונתן לו כתב שלוח מן היהודי המשכיר ואמר לשליח כי הוא אינו יכול לצאת ולבא מפני שקפצה עליו זקנה אבל הוא מזומן אם יבא לעיר גאל"ק שיעשה כרצונם וישלים חפצם ולא נמנעה האשה בעד זה ונשאת. ואחר שנשאת נעשה מעשה ב"ד בפירפיצייא"ן ונתקבל שם ד' עדים

הראשון העיד שהיה לבעלה של זאת האשה אח מאב שהיה שמו שמואל דקשטרי והמיר דתו ונשתנה שמו ונקרא אנדור"די דשבירו"ק ועודנו בגיותו וכי זה חדש ימים שמע מפי שליח אחר נכרי ששלח למקום המומר לדעת אם המומר חי עדיין והשליח הנזכר הביא כתב שם מהמומר וכן סיפר השליח הנכרי הנזכר למשלח לפי תומו כי המומר הנזכר זקן וכמעט כהו עיניו מראות. והעד השני העיד שהיה לבעלה של זו אח