ר"ן עב

מעשיהם כלום לא שנא מכר ולא שנא מתנה

(ד) ולענין קרקעות אין מעשיהם בהן כלום ואפילו אין להם אפוטרופוס דמאי דאמרינן בפרק מי שמת (דף קנה) אמימר אמר מתנתו מתנה אע"ג דלעיל מינה איתני בפעוטות אמימר לא אפעוטות קאי אלא בתינוק בן י"ג שנה ויום אחד שאינו יודע בטיב משא ומתן ינוקא קרי ליה. הילכך הדרינן למאי דאתמר בפרקין דהניזקין (דף נט) דדוקא במטלטלין אבל קרקעות לא, ואע"פ שמצאתי בספר העיטור באות מכירת קרקעות בלשון הזה (ה) והני מילי בנכסי דאבוה אבל בנכסי דידיה ומקרקעי דידיה אפי' מבן שש כשם שמקחו מקח כך ממכרו ממכר ע"כ, אינן דברים של עיקר לסמוך עליהם או אפשר שטעות הוא בספרים הילכך בקרקעות אין מעשה פעוטות כלום:

ומה שכתב גבירנו בלשון הזה בנכסים מועטים ומרובים לא ידעתי על מה היתה הכוונה אם לענין מתנה מרובה ומתנה מועטת ככר נתבאר ממה שכתבתי למעלה ואם לענין דין נכסים מרובים ונכסים מועטים האמור בריש פרק מי שמת והניח בנות ובנים (דף קלט) דאיכא פלוגתא בין נכסים מרובים לנכסים מועטים אם על זה היתה הכוונה ולענין מאי דאמרינן התם (ו) יתומים שקדמו ומכרו בנכסים מועטים מה שמכרו מכרו אם נאמר שיהא הדין כך אם קדמו ומכרו במטלטלין בעודן פעוטות: לא שמענו בזה חלוק כלל אלא משמע דכי היכי דאמרינן יתומים שקדמו ומכרו בנכסים מועטים מה שמכרו מכרו ה"נ פעוטות שמכרו במטלטלין מה שמכרו מכרו ואפי' לבתר: תקנתא דגאונים ז"ל דהתקינו שהבנות נזונות מן המטלטלין דלא שני, מיהו קרוב אני לומר (ז) שהפעוטות שקדמו ומכרו בנכסין מועטין במקום בנות לא הפסידו הבנות מזונותיהם דכיון שהפעוטות מן הדין אין מעשיהם כלום אלא דתקון להו רבנן משום כדי חייהן בכגון הא שיעשו שלא כהוגן לא תקון להו רבנן דהא דאמרינן במסכת סוטה בפ' היה נוטל (דף כא) איזהו רשע ערום זה המשיא עצה למכור בנכסים מועטים וכו', וזו סברא קרובה אל הדעת וכ"ש שהוא דבר ברור לדעת רב האיי גאון ז"ל שאמר דכיון דלא תקינו רבנן להו אלא משום כדי חייו דוקא בכדי חייו בלחוד ואינו סובר ז"ל דלא פלוג רבנן וכדברי האחרונים. וכיון שכן הדבר ברור לדעתו דבכי הא ודאי לא תקון בהו: רבנן שאין לעשות תקנה לכדי חייו שיעשה שלא כהוגן ושיהיו הבנות מתות ברעב ואפילו לפי דברי האחרונים דעתי נוטה כן

(ח) ומה שכתב עוד גבירנו בלשון הזה ובמטלטלים שיצאו מקרקעות ע"כ. אני לא באתי לידי חומרא זאת שלא ראיתי ולא שמעתי מעולם חילוק במטלטלין אם יצאו הקרקעות אם לאו כל שהם עכשיו מטלטלין גמורים ולא ידעתי במה היתה בזה הכוונה

מה נשאלתי ראובן בא מאי מאיורק"א והיה מביא בסחורה בשר מליח מטלאים שנוהגים הישראלים אשר שם למלוח אותם ולעשות מהם סחורה והם טלאים קטנים דקי הבשר והשומן נראין כבן שמונת ימים או יותר מעט והעידו כמה יהודים משם שדרך היהודים אשר שם למלוח אותם ולעשות מהם סחורה וקונים הטלאים הקטנים שהם כבן חדש או פחות מיכן בעד העורות כי בדמי העורות הם מרויחים ומוכרין אותן יותר מכדי דמי הטלאים ואעפ"כ שוחטין אותם ומולחין אותן ומוכרין דמי בשר בזול והנוצרים המשתכרים בדמי העורות דרכם לקנות העורות מן היהודים ואם ברחוק זמן יזדמן שיקנו הטלאים חיים ינחרו אותם וישליכו הבשר לכלבים וישארו להם העורות לבד כי לא יאכלו בשר כזה לא תפל ולא מליח. והיו באותה סחורה כמו חמשים רביעים מהטלאים הנזכרים מלוחים ובתוכם כמו שבעה ירכים מלוחות מהטלאים הנזכרים והבשר הזה ביחד הניח היהודי בקונפי"ס ותפר כסויין עליהם בחוט ועליהן קשר חבל