ר"ן ס

שלימה אין כאן חסר ויתר ואע"פ שלא נכתב במקומו כן הדין במה שנכתב בגליון שבין דף לדף עם סימן העשוי כנהוג בשאר ספרים הואיל ויקראנו הקורא במקומו אפי' תינוק לא חכם ולא טפש

תשובה דבר זה לא נמצא בגמרא בבלית וירושלמית ואף לא בתוספתא שלא הזכירו חכמים בהנהגתן של טעיות אלא שלש דרכים (א) גרר ותלייה ומחק וכתניא בפ' הקומץ רבה (דף ל) הטועה בשם גורר את מה שכתב ותולה את מה שגרר וכותב את השם במקום הגרר דברי רבי יהודה רבי יוסי אומר אף תולין את השם רבי יצחק אומר אף מוחק וכותב כלומר מוחק בעודו חי. (ב) ואין ספק שתולים שהוזכר בגמרא היינו בין השיטין וכדתניא במסכת סופרים טעה את כל השם יתלנו בין השיטין, אבל לזרוק בין הדפים תיבות או פסוקים שהשמיט הסופר באמצע השיטה לא הוזכר בגמרא וכיון שלא הוזכר נראה לכאורה שאין להכשירו ומן הטעם שכתבת שכשהוא תולה אותו בין השיטין הוא נכתב במקומו וכשהוא זורקו בין דף לדף הוי שלא במקומו וסימנא לאו מילתא הוא. אלא מיהו נראה לי להלכה מתוך דברי הראשונים ז"ל שהוא כשר (ג) דגרסינן בירושלמי בפרק קמא דמגלה תולין בספרים ואין תולין לא בתפילין ולא במזוזות. וכתוב בספר התרומה דטעמא דמלתא מדתניא במכילתא בסוף פרשת בא אל פרעה גבי פרשיות דתפילין כותבין אותן כסדרן ואם כתבן שלא כסדרן הרי אלו יגנזו אלו דבריו ז"ל. משמע דסבירא ליה שהתלייה הנכתבת באמצע שיטה שלא במקומו הוא נכתב לפי שהקריאה כדרכה היא לקרות אחר שיטה ראשונה התליה שבין שיטה לשיטה ואחר כך שיטה שנייה ונמצא שנכתב שלא כסדרו לפי שמה שכתוב בראש שיטה שנייה הוא מוקדם לתלייה שהיא ההשמטה שבאמצע השיטה, ולפיכך בתפילין שהוזכר פסול שלא כסדרן אין תולין אבל בספר תורה שלא הוזכר תולין, זהו הנראה מדבריו ז"ל

(ד) ומעתה ספר תורה שהשמיט בה הסופר תיבות או פסוקים באמצע השיטה והגיה וזרקן בין דף לדף כשר שאע"פ שהגהה זו שלא במקומו היא אף תלייה שבין שיטה לשיטה היא שלא במקומה ואפילו הכי כשר אף כאן נמי ראוי שיהא כשר שאין הכשרו של ספר תורה תלוי באותן סימנין אלא אע"פ שכתבו שלא כסדרן כשר (ה) ואותן סימנין אינן אלא להיישיר הקורא. זהו מה שנראה לי לפי דברי הראשונים ז"ל ומה שאני רואה אותו מוכרח לפי דבריהם אלא שאין שיטתן נכונה בעיני (ו) דההיא דירושלמי כך היא בפ"ק דמגילה על מתניתין דתנן התם אין בין ספרים לתפילין ומזוזות אלא שהספרים נכתבים בכל לשון ותפילין ומזוזות אין נכתבין אלא אשורית ושם בגמרא אמרו על דרך קושיא תולין בספרים ואין תולין בתפילין ומזוזות כלומר היאך אמרו במשנתנו שאין בין ספרים ומזוזות אלא שהספרים נכתבין בכל לשון הרי חילוק אחר יש ביניהם שהרי תולין בספרים ואין תולין בתפילין ומזוזות ואמרינן שם על דרך תירוץ ספרים שכתבם כתפילין ומזוזות אין תולין בהם תפילין ומזוזות שכתבם כספרים תולין בהם, כלומר האי דלא קתני במתניתין אין בין לענין תלייה לפי שמה שתולין בספרים ואין תולין בתפילין ומזוזות אינו מחומר תפילין ומזוזות ולא מקולן של ספרים אלא מפני דרך כתיבתן אמרו כן שלפי שהספרים כתיבתם גסה ויש ריוח הרבה בין שיטה לשיטה תולין אבל תפילין ומזוזות מתוך שכתיבתם דקה אין תולין ולפיכך ספרים שכתבן כתפילין ומזוזות אין תולין בהן תפילין ומזוזות שכתבם כספרים תולין בהם ולפיכך לא נשנה במשנתנו באין בין. זה מה שנראה לי בפירוש הירושלמי

(ח) ומעתה יש לדון בדבר בהפך שכיון שאף התלייה כשרה בתפילין ומזוזות אלא שמפני דרך כתיבתן הוא שאמרו אין תולין ש"מ דתלייה כסדרן מיקרי דאי לאו הכי מן הדין היתה פסולה מדתניא כתבן שלא כסדרן הרי אלו יגנזו וכיון שנתברר שהתליה כתובה כסדרה מיקריא אין ללמוד ממנה להשמטה הנזרקת בין הדפין שנכתב: