ר"ן נב

הנזכר בעל האשה הזאת הנזכרת מאת קרובו מאישטרו אברם דישקשלא"ר לעשות לו כתב ואגרת יעיד עליו ועל משפחתו ועשה לו האגרת ההיא ושם באגרת שמו שהיו קוראין אותו בכאן בוניט והעיד עליו, וכראות זה שמו בקרב האגרת עזבה והרחיק אותה בעבור שמו ואמר כי דעתו ללכת על צד שתשאר אשתו עגונה כל ימיה. כל זה הועד בפנינו:

ועוד העידו בפנינו שהי' למאישטרי איצק הנזכר בת אחותו היתה נשואה לאיש שמו משה דשורירש ומתה והיה לה בן קטן אחד היו קורין אותו דוראן ואותו הבן היה עומד בנערותו עם מאישטרי איצק הנזכר אחי אם אמו לפי שאביו הלך לפרובינצה מקום מולדתו ואחרי עמדו עמו מעט זמן שלח משה אבי הנערה הנזכר בעד הנער בנו שישלחוהו לו כי נכסף אליו ושלחו מאישטרי איצק לאביו הנזכר כאשר שאל זה עשרים שנה או יותר ונודע והעידו כי הגיע הנער לאביו במקומו והיה עומד עמו כבן אצל אביו. וכל מה שהעידו בפנינו כתבנו וחתמנו בכו"כ לחדש פלוני שנה פלונית לבריאת עולם כמו שאנו מונין כאן בפירפינייאן והכל שריר וקיים. עד כאן טופס המעשה ב"ד

וכתבת כי לולא העדות שהעיד על קריאת שמו חיים היה עולה על דעתכם להתירה אחר שהוחזק שלא נשאר ניבוט דמישטרי איציק ויגי"ר זה אחר בעולם זולת זה ולשני מישטרי איציק ויגיר ליכא לספוקי כי העד הראשון נשטרוק דשטיביר"י היה מכיר מישטרי איצק זה וממנו דבר וגם בכל הארץ הזאת לא הוחזק אחר ולכך היינו מדמין אותה למי שיצא מן העיר ומת מפשפשין בכל העיר מי הוא היוצא ואם לא יצא אלא הוא משיאין את אשתו אע"פ שלא העידו על שמו כדאיתא בתוספתא וכמו שנראה בגמרא דילן (יבמות קכא) גבי עובדא דפרשא זריזא, ואיה חברנו וששים בני אדם שלא הוזכרו שמותם העצמיים אחר שנודע בבירור מוצאם ומובאם או מכנוייהם מי הם אלא שנסתפקתם על העדות מקריאת שמו חיים וכן נקרא בוניט או יוסף בכתב פן יהיה אחר אע"פ שתאר אותו בשם יחוסו ניבוט דמישטרי איצק ויגיר הנזכר ואם נאמין שכנים דבריו על כרחנו הוא זה ונתלה בו ששינה שמו כאשר זמם ובחר לו בחיים ואם נאמר שזה אחר וחיים לחוד ובוניט לחוד א"כ נחזיק אותו על כרחנו במכזב בייחוסו ובמשפחתו כי לא היה מעולם לזה מאישטרי איצק ניבוט יקרא חיים. אלו דבריך: וזהו הספק האחד שנסתפק לכם בדבר זה שלולא הספק שנסתפק לכם על שנוי קריאת השם היה בדעתכם להתירה אע"פ שלא הועד בפניכם על שמו

תשובה (ב) יפה אמרתם שאע"פ שאמרו בתוספתא אין מעידין עד שמכירים שמו ל ושם עירו לא בא למעט אלא שאין סומכין על אומדן הדעת של אמתלאות כגון שמעיד על גופו הארוך וגוץ או תארים אחרים שמצויין בהרבה בני אדם וכן נמי למעט שאין סומכין על עדות שמו בלא שם עירו דאיכא למיחש לאחר שכן שמו והוא מעיר אחרת אבל בודאי כל שמעיד בדבר ברור שאי אפשר לספק באחר משיאין את אשתו אף ע"פ שלא הזכיר שמו ודבר ברור הוא זה דאמרינן בפרק האשה שלום (דף קכא) אל היכי דמי כגון דאמרי אנן אסקינהו קמן וחזינהו לאלתר וקא רמי סיטני דלאו עלייהו קא סמכינן אסימנין הוא דקא סמכינן. והכי פירושא כגון דלא ידעי הנהו סהדי בהנהו אינשי מאן נינהו שלא היו מכירין אותן לא בשמן ולא בשם עירן אלא שהעידו ראינו איש מת וסימן פלוני היה בו וכל שנותנין סימן מובהק ואנו יודעים שאותן אנשים שהיו בעליהם של אלו אותן סימנין היו בהן מתירין את נשותיהן וכך פירושה של אותה שמועה דוק ותשכח אלמא אע"פ שאין העדים מכירין שמו ושם עירו כל שהם מתארים אותו בענין שאי אפשר לספק בו באחר משיאין את אשתו וכן נמי כל הך סוגיא דפרק האשה וצרתה שהלך בעלה למדינת הים עלה דמתניתין דאין מעידין אלא על פרצוף פנים עם החוטם בהכי רהטא שאין צריך לעדים שיעידו על שמו ועל שם עירו ודבר פשוט וברור הוא זה. וכן נמי סיפא דתוספתא אבל אמרו אחד יצא מעיר פלוני מפשפשים באותה