ר"ן לח

(א) תשובה לאותו דבר שאין חשוד בו אין ספק שהוא נאמן אלא א"כ הוא מומר לע"ג או לחלל שבתות בפרהסיא שהוא כמומר לכל התורה כולה וכדאיתא פר"ק דחולין (דף ה) אבל להעיד חשוד באותו דבר שהוא בו חשוד לאחרים כמו: (ב) מי שהוא חשוד לאכול נבלות לתיאבון שיעיד לאחרים שבשר זה של שחוטה הוא בדבר זה נחלקו רשב"ג אומר נאמן על של חבירו ואינו נאמן על של עצמו ר"מ אומר החשוד בדבר לא דנו ולא מעידו (ג) וקי"ל כרשב"ג וכדאמרינן בפרק בתרא דיומא הלכה כרבי מאיר דאמר החשוד בדבר לא דנו ולא מעידו או דלמא הלכה כרשב"ג דאמר נאמן על של חבירו ולא על של עצמו ופשיט ליה הלכה כרשב"ג דנאמן על של חבירו ולא על של עצמו, הלכך ישראל חשוד בעבירה מן העבירות מעיד לאחרים לאותו דבר כל זמן שאינו נוגע בשום הנאה לעצמו באותו עדות (ד) וכל זה בחשוד בעבירה מן העבירות לתיאבון אבל המומר להכעיס וכן המינים והאפיקורסים פסולין להעיד

ומה שאמרת שיש מי שאומר דכי אמרינן עד אחד נאמן באיסורין רוצה לומר באיסורי דרבנן, דברי הבאי הם ואינן ראויין להשיב עליהם. (ה) אבל לענין אם כותי מסיח לפי תומו נאמן באיסורים דרבנן כגון סתם יינן, דע שאפשר לדון בזה להקל כדאמרינן בפרק הגוזל ומאכיל ל קיד) אמר רב אשי אין מסל"ת כשר אלא לעדות אשה בלבד ומקשינן הא איכא נחיל של דבורים אמר ליה קנין דרבנן הוא ואקשינן תו ובדאורייתא לא רב יהודה אמר שמואל מעשה באדם אחד וכו' ומתרצין בתרומה דרבנן אבל פסולי עדות מסיחין לפי תומן באיסורי דרבנן נאמנים (ו) ומזו יש ללמוד לכותי מסל"ת ביין נסך שיהא נאמן. אבל אני לא רציתי לעשות מעשה בכיוצא בזה מפני שלא ראיתי אותו מפורש לאחד מגדולי הראשונים ז"ל. ומכל מקום מי שירצה לעשות לא אמחה בידו

כו עוד שאלת כלים של עץ הצריכים נגוב אם יספיק להם נגוב בלי התרת נסרים דע כי הרשב"א ז"ל אומר שצריך התרת נסרים ולמד אותה מאותה ששנינו בסוף ע"ז (דף עה) ואי אית ביה קיטרי שרי להו ובאמת שיש לדון אחר ראיה זו בנדון שלפנינו. ואדוני מורי ז"ל לא היה מצריך התרת נסרים וכל כיוצא בזה ראה מה מנהג המדינה ולך אחריו

כז עוד שאלת אלמנה אחת שאסרה איסר על נפשה שלא תנשא לשום אדם בלתי רשות ורצון ראובן קרובה, וזה לשון האיסר והנדר איך ומה שחתמו העדים (א) בפנינו אנו עדים חתומי מטה אסרה איסר על נפשה האלמנה פלונית בת ר' פלוני הדרה במקום פלוני על דעת רבים ועל דעת ראובן הנזכר בלא שום הערמה ובלא שום פתח היתר וחרטה בעולם כל כסף או שוה כסף שינתן לה בתורת קדושין שיהיה עליה אסור בהנאה כהקדש כקונם כקרבן עולה כערלה וכלאי הכרם שלא יהא רשות בידה ליהנות מהם כלום אלא א"כ קבלה ברצון ראובן הנזכר כל זמן שיהיה ראובן הנזכר בחיים שאז תהיה מקודשת ברצונו ובדעתו, והיה זה בכך וכך ימים לחדש פלוני לשנה פלונית לפרט היצירה. ולהיות לראיה לבחורה הנזכרת פלונית חתמנו שמינו פה. זהו תופס האיסר

וכשזאת האשה הסכימה בדעתה לעשות האיסר והנדר היתה כונתה לטובה כי היא בחורה בת שש עשרה שנה והיא יתומה כי אין לה אב ואם ולא אח וכדי שלא יוציאו אנשים רקים בני בליעל לעג עליה הסכימה על זה האיסר ועוד שהיתה חולנית באותה שעה ובעונות בזה הזמן נחסרו הקרובים והעסק ואין לה כל כך ואם היא תתן שום דבר בעולם לשום אדם לא תמצא חתון טוב וחשוב וזאת האלמנה היתה לה אחות אחת נשואה עם בן טובים משכיל ובעל מדות ומתה אחותה ונשארו ממנה שתי בנות קטנות ובשעת פטירתה חלתה את פני בעלה בעבור בנותיה ובעבור שזאת האלמנה תנשא