ר"ן קה

ולפיכך יש לדון ולומר דלגבי ע"ז דלא גלי נקטינן באיסורי שהם מדרבנן דחזותא לאו מילתא היא וכי תימא אדרבה כיון דגלי קרא בחד מאיסורי הנאה דהיינו ערלה דחזותא מילתא היא הוא הדין לכל איסורי הנאה. ליתא דהא מייתינן בההיא סוגיא בתר הכי למפשט דחזותא מילתא היא ת"ש, בגד שצבעו בקליפי שביעית ידלק ואצטריכא לדחויי שאני התם דאמר קרא תהיה בהוייתה תהא ואי איתא דכיון דגלי קרא בחד מאיסורי הנאה דחזותא מילתא היא הוא הדין לכולהו מאי קא מייתי ת"ש מבגד שצבעו בקליפי שביעית ואמאי איצטריכא לדחויי שאני התם דאמר קרא תהיה לימא ליה דכיון דגלי רחמנא גבי ערלה דחזותא מילתא היא הוא הדין לכל איסורי הנאה אבל לגבי גוזל ונגזל חזותא לאו מילתא היא. אלא על כרחיה סבירא ליה לתלמודא דאי בגוזל ונגזל חזותא לאו מילתא היא באיסורי הנאה נמי לאו מילתא היא אלא היכא דגלי ביה קרא דחידוש הוא והיכא דלא גלי לא גלי. הילכך מאחר שבימי הראשונים ז"ל בעייא דבעו לגבי גוזל ונגזל לא איפשיטא נקטינן מינה לקולא באיסורי ע"ז של דבריהם כיון דלא גלי קרא באיסורי דחזותא מילתא היא

אלא שאני מסתפק על דברי האחרונים ז"ל שאמרו דבעיין איפשיטא מדגרסינן בתר כ הכי רבא רמי תנן בגד שצבעו בקליפי ערלה ידלק אלמא חזותא מילתא היא ורמינהי רביעית דם שנבלעה בבית הבית טמא ואמרי לה הבית טהור ולא פליגי הא בכלים דמעיקרא והא בכלים דאתו לבסוף נבלעה בכסות אם מתכבסת הכסות ויוצא ממנה רביעית דם טמא ואם לאו טהור ומשנינן אמר רב כהנא מקולי רביעיות שנו כאן בדם תבוסה דרבנן ובודאי רבא דפריך הכי סבירא ליה דבגד שצבעו בקליפי ערלה ידלק לאו מדרשא דערלים אתי דאי הכי מאי פירכא אלא ודאי סבירא ליה דחזותא מדינא מילתא היא ואיפשיטא בעיין וכיון שכן יש לאסור בנדון שלפנינו שמא תאמר בנדון דידן יש לו צד היתר לפי שאין החומץ בלבד גורם לצבע שיהא אלא העפצים ושאר הדברים המשחירים גורמים ג"כ דהוה ליה זה וזה גורם ושרי. ליתא דודאי כי שרינן (ה) זה וזה גורם היינו כשאין שם גופו של איסור שאין האיסור אלא גורם בלבד אבל כל שנתערב שם גופו אי אפשר להתירו מטעם זה וזה גורם, שהרי שנינו אלו אסורים ואוסרים בכל שהן ואין תערובותם מותר מטעם זה וזה גורם ולא התירו זה וזה גורם אלא כגון תנור שהסיקוהו בקליפי ערלה שאין גוף האיסור בפת וזורעים תחתיה ירקות שאין גוף האיסור בירקות, ושאור של חולין ושל תרומה נמי אע"פ שגוף השאור בעיסה גופו של איסור' כבר נתבטל במאתים שאין כאן אלא החמוץ הבא בגרמתו של איסור. אבל להתיר תערובות גוף כל שלא נתבטל מטעם זה וזה גורם ח"ו והכא אי אמרינן חזותא מילתא היא הרי הוא כאילו גוף האיסור שם

שמא תאמר לא כי אלא נהי שחזותא מילתא היא אין גוף האיסור שם אלא חזותא היא שבאה בגרמתו של אישור וכל שבא ע"י שני גורמים שריא ליתא דאי הכי מאי פריך הכא מדם הנבלע בכסות אמאי לא מטמא באהל הא אע"ג דחזותא מילתא היא אין שם רביעית דם ממש שתטמא (ו) אלא ודאי אי אמרינן מילתא היא כגוף האיסור חשבינן לה ואין להתירה בשני גורמים וכיון דרבא סבירא ליה הכי דהתם רבא גרסינן וכמו שכתב הרשב"א ז"ל בחידושיו אית לן למנקט הכי ואיני רואה דרך לדחות זה אלא שנאמר דרבא דרמי הביא הברייתא לאו משום דסבירא ליה דחזותא מילתא היא אלא אדרבא בעי לאוכוחי דתנן בגד שצבעו בקליפי ערלה ידלק לאו משום חזותא מילתא היא אלא משום דגלי רחמנא ערלים. ובהכי אתי שפיר טפי אי גרסינן הכי ולעיל מינה בסמוך בתרווייהו רבה או רבא שלא כדברי הרשב"א ז"ל דוק ותשכח וכל זה דוחק.