ר"ן קג

שמוצא פתוח ומחפש בבתים ואין לומר בזה שהיה מתיירא שמא והא נתפס כגנב ולפיכך היה ראוי לחוש לדברי הפוסקים (ב) דתינוק ב"י עושה יין נסך. אבל מה שאני סומך עליו להתיר היין הזה ואפילו בשתייה היינו טעמא (ג) משום דכל שאינו יודע בטיב נסוך תולין בכל מה שאפשר ואומרים שלא נגע שכך כתב רש"י ז"ל בההיא עובדא דרביתא ודוקא רביתא שאינה יודעת בטיב נסוך דלא מסרה נפשה למגע אבל גדולה מכי חזינן אופיא לא תלינן לקולא ע"כ אלמא בכל מי שאינו יודע בטיב נסוך תולין בכל מה שאפשר והכא נמי שוטה זה אינו יודע בטיב נסוך לפיכך אפילו ראינו שנכנס בבית יש לחלות ולומר שמא זרק כלום בשטותו בקנה ומתוך כך נתנדנד ויצא היין דהא ההוא עובדא מוכח שבכל כי כיוצא בזה תולין בכל מה שאפשר

סח עוד כתבת ועוד היה מעשה בכאן שנערה אחת היתה משרתת בבית נכבד אחד ובא שמעון בנו ושכב עמה ונתעברה ממנו ואחר כן שם לה בית וכלים והיה יוצא ונכנס בביתה כאדם הנכנס בבית פילגשו וילדה ממנו בן והיניקתו קרוב לעשרים חדש ובכל זה הזמן היה יוצא ונכנס שמעון בביתה כאדם הנכנס בבית פילגשו אחר זה הזמן נתפייסה להנשא לאחר ויש מחלוקת בדבר בין ראובן ויהודה אם צריכה להמתין אם לאו, שראובן אומר אינה צריכה להמתין ג' חדשים שיש לה דין מזנה ואנוסה או מפותה והלכה כר' יוסי דאמר דאין צריכות להמתין ויהודה אומר שצריכה להמתין ג' חדשים מאחר שהיתה פילגשו, כי מה שאומר ר' יוסי דאנוסה ומפותה ומזנה אינה צריכה להמתין הטעם הוא כמו שאומר בגמ' בפ' ארבעה אחים (דף לה) על ההיא ברייתא דתניא אנוסה ומפותה צריכות להמתין וכו' אמר רבא מאי טעמא דר' יוסי אשה מזנה מתהפכת ופילגש זאת אין לומר מתהפכת מאחר שהיתה פילגשו והיה לה משמעון בן והיא רוצה להתעבר ממנו א"כ למה תתהפך ועל כן צריכה להמתין. והראיה כי מאחר שאין בה טעם מתהפכת שצריכה להמתין ג' חדשים מההיא דכתב רב אלפסי בפרק ארבעה אחים כמו שבא בכתבך

תשובה צדקו דברי יהודה שצריכה להמתין ג' חדשים דכיון שהיתה מוחזקת בפילגשו לא מקריא אשה מזנה שהרי הפילגש המיוחדת לאיש אחד אינה נקראת מזנה שהרי מותרת היא והאבות היו נוהגים בה כמו שאמרו בפרק כהן גדול (דף כא) מאי נשים ופלגשים אמר רב יהודה נשים בכתובה וקדושין ופלגשים בלא כתובה וקדושין ואע"פ שיש שם גירסא אחרת זאת היא ברוב הנוסחאות ומעתה כיון שהיא עומדת עמו בהיתר מגדלת את בנו ונוהג בה מנהג פלגש לא מקריא מזנה כי היכי דלימא מתהפכת וכדברי ראובן

כט עוד כתבת ועוד יש כאן מחלוקת על ענין הביצים אם יכולין לבשלן לכתחלה בקדירה של נכרי אם לאו שראובן אומר שמותר לבשלן לכתחלה בקדירתו של נכרי כי סתם קדירות אינם בני יומם ושמעון אומר שאסור לבשלן לכתחלה בקדירה של נכרי וכן כתב בספר מצות הגדול במצות לא תעשה (בסימן קמח) אע"פ שלא אסרה תורה אלא קדירה בת יומא ואסרו חכמים ז"ל קדירה שאינה בת יומא בד"א לכתחלה אבל בדיעבד אפילו בישל בה מותר דהא נותן טעם לפגם מותר הנה התבאר איסור לבשל בה לכתחלה

תשובה (א) הדבר פשוט כדברי שמעון שאוסר לכתחלה לבשל שום דבר בכלי שאינו בן יומו דהא אמרו בסוף ע"ז (דף עה) וכלם כשנשתמש בהן עד שלא הגעיל ועד שלא ליבן תני חדא אסור ותני אידך מותר הא כמאן דאמר נותן טעם לפגם אסור הא כמאן דאמר נותן טעם לפגם מותר והא ברישא דברייתא דכולן שנשתמש בהן וכו' קתני דהלוקח כלי תשמיש מן הנכרים את שדרכו להגעיל יגעיל ואת שדרכו ללבן באור ילבן באור וכדאיתא התם, אלמא אפילו למאן דאמר נותן טעם לפגם מותר