רמב"ן על ספר יצירה א:ד

עשר ולא תשע. אחר שפירש מהם מספר עשר אצבעות חזר ופירש שאע"פ שיש בנבראים אדם שהוא בפחות מעשר ויתר על עשר כד"א אצבעות ידיו ואצבעות רגליו שש ושש ואעפ"כ אין עיקרם אלא עשר לא פחות ולא יותר. עשר ולא תשע לפי שהתשע כח העצם שיש בו אורך ורוחב ועובי שהם ט' אמר ולא תשע כי צריך אתה לחשוב גדר המקום המתייחד עמהם ועל כן הם עשר, כי אין להפריד החכמה מן הכתר עליון כשתמנה מלמטה למעלה וכשתמנה מלמעלה למטה אין להפריד צדק מן הבנין. כי בין מלמטה למעלה ומלמעלה למטה הם עשר:

ולא אחד עשר. שלא תמנה אין סוף בספירה שאינו נכלל בספור אע"פ שרום מעלה אינו מושג אנו מונים בכל הספירות שהוא אע"פ שאינו מושג כח המציאות יש בו ולזה הוא שוה להם:

הבן בחכמה. פי' במשניות ראשונות הזכיר חכמה ובינה ודעת, וכאן הזכיר שאין לפחות ולא להוסיף על עשר לא בחכמה ולא בבינה ולא בדעת ולכך אמר הבן בחכמה פירוש כח עשר של בינה שהוא בחכמה המשך אותו המשך מרום מעלה בחכמה כדי שימשך ממנה אל הבינה:

וחכם בבינה. אותו המשך הנמשך בחכמה כשימשך בבינה תן לו כח חכמה כדי ליחד זה בזה וזה בזה. ולכך לא אמר בלשונו הבן בבינה וחכם בחכמה כדי שלא להפריד ביניהם:

בחון בהם. פי' בחכמה ובבינה ובמשך הנמשך מהם:

וחקור מהם. פירוש מן הגדולה והגבורה ומן הבנין שהוא נקרא דעת שהוא בנוי מהם:

והעמד דבר על בוריו. פירוש דבר צדק ולפי שהוא סוף העמד הסוף ותקשרנו בתחילתו שהוא נקרא בוריו. ולכך נאמר בוריו. וכל שאר הדברים נקרא בוריו לפי שמהם כחו. ולשון בוריו משענתו רמז לצדיק יסוד עולם:

והשב יוצר על מכונו. פירוש תן לרחמים כח תשובה על מכונו זהו נצח והוד, וכל כח המכינו על כנו קרוי כן: