רמב"ם על משנה פסחים ב:ו

ואלו ירקות שאדם יוצא בהן ידי חובתו כו': כמו שאכילת מצה בליל פסח מצות עשה כך אכילת מרור מצות עשה בזמן שכבש הפסח נאכל. הוא מה שאמר יתברך על מצות ומרורים יאכלוהו. ואמרו מרורים נופל על אלו שמנה.

חזרת חסא.

עולשין ידוע.

תמכא מין ממיני עולשין אלא שהוא גדל בגנות.

חרחרבינה פירש רבינו יצחק אלקרצינ"ה.

מרור מין כוזברתא מר ביותר.

ואמרו בין לחים בין יבשים רוצה בו הקלח שלהם כאשר הודיעך ויוצאין בקלח שלהן אבל העלין אינו יוצא בהם ידי חובתו אלא אם היו לחים: