רלב"ג על איוב כט

ביאור מלות המענה ויוסף איוב שאת משלו ויאמר:

בהלו נרו כאשר היה מאיר נרו:

חרפי. נערותי והוא מענין חורף כי אז יחל זמן הזריעה:

בחמה. בחמאה:

יצוק. יהיו נובעים ממנו:

שער עלי קרת. בשער העיר אל הקריה ר"ל על העיר:

קול נגידים נחבאו. גם הנגידים שתקו לבשתם ממני:

ועין ראתה ותעידני. העין אשר ראתה היתה מגדלת ומנשאת אותי ויהיה ותעידני מענין עד לאומים או יהיה פירו' שהעין אשר ראתה אותי העידה על צדקתי ותם לבבי:

ארנין. אעמיד בשמחה וברננה:

מתלעות. הם השינים אשר יטרפו בהם הבעלי חיים בעלי המתלעות והנה אמר זה דרך משל להורות כי הוא היה מכניע הרשע ומכריחו להשיב מה שהיה חומס:

בקצירי. בענפי:

וקשתי. וכחי וגבורתי:

תחליף. תתחדש:

ויחלו. וימתינו ויקוו:

וידמו. וישתקו:

לא ישנו. לא ישתדלו לקחת עצה אחרת:

תטוף מלתי. תזל אמרתי והטעם שישאלו קצתם לקצת מה אמר איוב ויאמרו קצתם לקצת מאמרי:

ופיהם פערו למלקוש. ופיהם פתחו לשאול עצתי כמו שיקוה אדם למלקוש ויבקשנו:

לא יפילון. לא יחסרו אור פני ר"ל שלא יקלו בי מפני שחקי אליהם ולא תסו' יראתי מעל פניהם: