רד"ק על תהילים פב

מזמור. זה המזמור נאמר על השופטים שהיו שופטים בעול אולי היה בימי יהושפט כי ראינו שהעמיד שופטי ארץ בכל ערי יהודה והזהירם מאד עליו כי היו שופטים קודם זה בעול: אמר אלהים נצב בעדת אל. כלומר כבודו עמהם להשגיח יותר משאר דיינים לפקוד עליהם כמעשיהם כמו שכתוב רק אתכם ידעתי מכל משפחות האדמה על כן אפקוד עליכם את כל עונותיכם:

בקרב אלהים. בקרב הדיינים לשפוט ישראל כמו שצוה אותם ואם לא יעשו כן יודע ופוקד עליהם עונותם:

ופני רשעים. לפי שהם חזקים וגדולים ועשירים תשאו פניהם ולא תקחו מידם משפט העניים:

שפטו. קחו משפטם מהעושקים מהם ממונם:

הצדיקו. כשהיה הצדק עמהם הצדיקו אותם ולא תיראו מהעושקים ולא תשאו פניהם:

פלטו. רוצה לומר שלא יעשקום בגופו:

לא ידעו ולא יבינו. השופטים הם כאילו לא ידעו ולא יבינו דבר המשפט ובחשיכה יתהלכו בו כי השוחד יעור:

ימוטו כל מוסדי ארץ. מפני מעשיהם ימוט כל מוסדות ארץ ויחריב העולם כי המבול בא לעולם מפני החמס:

אני אמרתי אלהים אתם. כי השופטים נקראו אלהים כשהם שופטי אמת אני אמרתי שתהיו אלהים באמת ותדמו לבני עליון שתקראו גם כן אלהים שהם מלאכים ותשפטו:

אכן. אני רואה במעשיכם שתשחיתו מעלת נשמתכם וכשתמותון תמותון כאחד האדם ותמות נשמתכם עם הגוף שהוא אדם ולא תעלה עם בני עליון:

וכאחד השרים. שהם שופטים ונוהגים בני אדם כפי גאותם וגדולתם ומבזים השפלים בבני אדם ועושקים אותם כן תפולו אתם כשתמותון:

קומה. אחר שאין השופטים שופטים אמת צריך שתשפוט אתה הארץ ותקח משפט העניים מעושקיהם:

כי אתה תנחל בכל הגוים. אתה תנחל העניים העשוקים באיזה עם שיהיה כלומר הם עמך ונחלתך כי ברוב העניים והעשוקים הם דכאי רוח ואנשי אמת: