רד"ק על ישעיהו כט:ב

והציקותי לאריאל. קרא שם העיר ירושלם אריאל על שם המזבח אשר בה, ואמר שיציק לה, וכן היה כי כל סביבותיה תפש מלך אשור:

והיתה תאניה ואניה. שיבכו בעיר ירושלם על אחיהם הנהרגים בערים סביבותיהם וגם יפחדו על עצמם:

והיתה לי כאריאל. ירושלם תהיה לי כמו המזבח שמוקף זבחים כן תהיה היא מוקפת הרוגים בערים אשר סביבותיה, ומה שאמר לי כי כמו שזבחי המזבח הם לי שמקריבים אותן כן דם ההרוגים הוא לי כי ברצוני נעשה כמו שקרא מלך אשור שבט אפי ומטה זעמי: