רד"ק על ישעיהו כט:א

הוי אריאל אריאל. המזבח נקרא אריאל, וכן בספר יחזקאל ומהאריאל ולמעלה קרנות ארבע, וכן תרגם יונתן ווי מדבחא מדבחא דבני בקרתא דשרא בה דוד, ורבותינו ז"ל אמרו שההיכל צר מאחריו ורחב מלפניו ודומה לארי, שנאמר הוי אריאל מה הארי הזה צר מאחריו ורחב מלפניו וכו', וכפל אריאל כדרך הנוהים שכופלים דבריהם כי הנביא היה נוהם עליו, ואמר עליו הוי. ופירוש

קרית חנה דוד. כתרגומו, או יהיה אריאל השני סמוך לקרית, וקרית אינו סמוך אלא התי"ו במקום ה"א במוכרת, כמו חלת מצה אחת, חמת למו, ציצת נובל והדומים להם, וטעם שזכר דוד בספור הזה לפי שלדוד נראה מקום המזבח תחילה בהר המוריה והיה קרבנו שם ונעתר שם באש ונעצרה המגפה, אבל מה שמקריבים עתה שם אינו לרצון כמו שאמר עולותיכם לא לרצון כיון שמעשיהם רעים גם זובחים גם כן לאלהים אחרים והשוחט שם נחשב לו כאלו נוקף ועורף, וכן אמר זובח השה עורף כלב, לפיכך אמר חגים ינקופו הכבשים שישחטו נחשב להם כאלו עורפים אותם, תרגום וערפתו ותנקפיה:

חגים. כמו כבשים, וכן אסרו חג בעבותים, ומה שאמר ספו שנה על שנה, פירוש מה שתוסיפו לבוא לבוא שנה בשנה לזבוח זבחים אינם זבחים: