רד"ק על בראשית ט:ו

שפך דם האדם באדם דמו ישפך, אני אדרוש דם ההרוג אם אין עדים, אבל אם יש עדים, על השופטים להרוג ההורג כמו שיראו מן הדין, זהו באדם, על ידי הדיינים.

כי בצלם אלהים עשה את האדם, כי הוא נכבד מכל הנבראים השפלים עד שהאל בראו בצלמו בשכל שנתן בו, לפיכך יש לשאר הנבראים שיראו ממנו, וגם איש את אחיו שלא ישחית גופו וצלמו, כי אם יהרגהו הנה השחית מעשה האל, הנכבד שבשפלים, והוא עשה אותו בצלמו והוא השחיתו, הנה עשה זה כנגד האל לבטל מעשיו, ואף בפחותים מן האדם לא היה רשות לאדם להשחיתם עד שצוה האל לנח, וגם בצומח שהוא פחות מן החי היה צריך מצות האל להתירם לאדם ולחוה כמו שאמר "הנה נתתי לכם את כל עשב" וכן צוה האל לשפוך דם האדם לחטאו, כמו שצוה בתורת משה, וזה בראוים לעונש מיתה לפי חטאם, כל חוטא כראוי לו, לפי שהוא השחית צלמו תחלה בעברו מצות האל, והנה אין צלם אלהים ושכל לעובר, כי השכל יגזור שישמור העבד מצות אדוניו גם שכלו ימנע אוחו החטא כל שכן כשהוא מצות האדון.