רד"ך קמו

בגמה מיני הכעסו' וחטא והחטיא את הרבים שלא נקבר ואע"פ שיש לדחות ולומר דשאני יהויקים שהיה מלך והוה ביה זלזול טפי וכדאיתא התם מ"מ יש להוכיח שכל עוד שיהיה זלזול במת מועיל לו לכפרתו וכן נמי יש להוכיח מחזקיה שגרר עצמו' אביו וכדכתיבנא לעיל ואם כן בנדון דידן שנהרג ע"י ליסטים ולא נספד ונתן נבלתו לחיות רעות ולעוף השמים וגשמים זלפו על מטתו פשיטא שנפרעו ממנו והריגתו כפרתו ובנו חייב לכבדו ולומר עליו קדיש כנ"לעד וגם כי יש להאריך עוד ולישא וליתן בכל אשר כתבתי הזמן קצר והמלאכה מרובה והפועלים עצלים וכל מעיין ידינני לזכות כי בחפזון גדול כתבתי מה שכתבתי: ד ומעתה אומר שהמומרים האלו שהומרו את עצמם מחמת גזירה לאונסם מומרים לתאבון הם שאם עוברים עבירות ואוכלים מאכלות אסורות עד היום להנאתם עוברים ולא להכעיס דהא בפרקא בתרא דהוריות תניא אכל חלב הרי זה מומר ואיזה מומר אוכל נבלות וטריפות שקצים ורמשים ומבעיא לן התם מאי קאמר ומסקינן דהכי קאמר אכל חלב לתאבון הרי זה מומר להכעיס הרי זה מין ואיזהו מומר שסתמו מין פירוש דאוכל חלב שמא לתאבון אכלו שהוא טוב למאכל משום הכי קאמר זה האוכל נבלות וטרפות וכו' פירוש נבלה שמתה מחמת חולי וטרפה שנשברה מפרקתה שמתה והולכת ואינה ראויה לאכילה ואם כן לא אכל אלא להכעיס אבל לא מיירי בשנשחטה בסכין דלא הוי קרוי בסתמא מומר להכעיס דשמא אכלה לתאבון שהוא טובה לאכול כך פירשו התוספות בפרק אין מעמידין: הרי לפנינו שאם לא נראה אותו אוכל דברים שאינם ראוים לאכילה אף על פי שאנו רואים אותו שאוכל חלב ודברים הראוים לאכילה מומר לתאבון חשבינן ליה כל שכן במומרין מחמת גזירה שהמרו לאונסם ולא ראינו אותם אוכלים דברים שאינם ראוים לאכילה ומה שעומדים שם במקומם ואינם בורחים להנאתם הם עומדים שם ואם מראים שמשתמשין לעבודת הבעל לאונסם הוא שלא יהרגו ועוברים על מצות ונקדשתי וכו' שהיה להם ליהרג או שיצאו משם והיו מומרים לאותו דבר להנאתם דהיינו לתאבון וכמו סבתא ותרתין בנתין דאשתביין ושבקו ארעתא ומטלטלין ונפקו מכלל ישראל ואנסיבו לעובדי כוכבים ומזלות ושאלו להרא"ש זכרו לברכה אי דיינינן להו כמומר אוכל נבילות להכעיס והשיב דאלו שנשבו בין עובדי כוכבים ומזלות לאונסם היו וכל מה שעושין להנאתם הוא עד כאן לשונו: וכל שכן בזה המומר שנהרג כאשר שמעתי שבא עד ארטא לחזור יהודי ונשלל בדרך והפסיד ממונו וחזר במלכו' והרויח קצת מעות והיה חוזר פה כדי לבא בארטא לחזור ובבואו בדרך תפסוהו שוללי' ולקחו כל אשר לו והחזרוהו שם דרגלים לדבר שזה העני לא עמד שם אלא להנאתו ודעתו היה לחזור בארטא להיות יהודי דפשיטא דלא גרע ממומר ישראל שמקבלים מהם קרבנות כדאיתא בפרק קמא דחולין וכשנהרג נתכפר ובנו ראוי לומר עליו קדיש כאחד משאר אבילים וה' יסיר צחנת הצפעוני מעלינו וישלח משיחנו ומשגיאות יצילנו אמן: נאום הטרו' בטרדי תהפוכות זמנו דוד בכמה"ר חיים הכהן זכרו לברכה: תם ונשלם תהלה לאל בורא עולם ביום גימיל ט"ו ימים לחודש תמוז שנת צדיק כתמ"ר יפרח לפ"ק ומי שזכנו להשלים זה הספר הוא ברחמיו יזכנו להתחיל ולהשלים ספרים הרבה עד אין מספר: