רבי עקיבא איגר רכג

גם הטענה הג' דמרבה לו שופכין פשיטא דהוי טענה מעלייתא, אם מרבים הנוטפים, ומה שטוען הלוקח דלישנא יתירא שכתב לטפויי אתי, קשה עלי לדון בזה, דהא כתב הרשב"א הובא בב"י חוה"מ ססי' ס"א) דאין כח בידינו לדון בלישנא יתירא אלא במקום שאמרו, ומצאתי זה בשו"ת תולדות אדם להרשב"א (סי' ר"ע) ומסיק שם דאין לנו לחדש רק במקום שאמרו חז"ל, ושאין להוסיף עליו, עיי"ש, ועי' במהריב"ל (ח"א סי' ק"ה ובח"ב סי' י"ד) ובפרט בנ"ד די"ל דהוצרך להזכירו, דאם היה כותב לו רק עומקא ורומא היה חושש אולי הב"ד יפסקו כהרמ"ה שבטור (סי' קנ"ד) דאינו יכול להוסיף אף לאוצר בעלמא, דהחצר לא נשתעבד לכניסה לבנין חדש, מש"ה כתב ולבנות עליו, היינו לעצמו לבנות בנין לאוצר או לאחרים בענין שיצטרכו לילך דרך חדרו ממש, כשיטת הרמב"ם הנ"ל, אבל מנין לנו שנתן לו רשות כל כך להרבות דיורים, לזה לענ"ד, טענות המוכר חזקים וברורים: ידידו עקיבא במ"ו הרב רבי משה תם ונשלם חלק ראשון מספר הפסקים, הנותן חקים טובים ומשפטים צדיקים משיב דבר לקרובים ורחוקים מהאדם הגדול בענקים: