רבינו יונה על פרקי אבות ד:כ

אלישע בן אבויה אומר הלמד תורה לילד למה הוא דומה לדיו כתובה על נייר חדש. כי אין הכתיבה בנייר החדש יכולה למחוק כך תורה שבילדותו לא תשכח מלבו:

והלמד תורה לזקן למה הוא דומה לדיו כתובה על נייר מחוק. שמהרה נפסדת הכתיבה ההיא. כן תורה שבזקנותו משתכחת מהרה ומשל בזה אמרו במבחר הפנינים הלמד תורה לילד למה הוא דומה כפתוח על האבן. והלמד תורה לזקן דומה כפתוח על החול. ואל יאמר הזקן הן אני עץ יבש אחרי שאין התורה מתקיימת בידו ולמה יקרא והבל ייגע כי מכל מקום שכרו אתו אשר למד וטרח ועשה מצוה ומה לו אם לא יזכרנה שבין כך ובין כך השכר נותנין לו. משל לשוכר שנתן לשני פועלים טרסקל נקובה לדלות בו מים ופסק עמהם לעשות עמו מלאכה זו יום אחד. טפש אומר מה תועלת במלאכתי. הפקח אומר ומה לי השכר יתן לי. כך הזקן מה לו אם הוא שוכח שכר נותנין לו. אחד המרבה ואחד הממעיט בזכרונו ובלבד שיתכוין לבו בשמים:

רבי יוסי בן יהודה איש כפר הבבלי אומר הלמד מן הזקנים למה הוא דומה לאוכל ענבים בשולות ושותה יין ישן. כי בהתישן על החכמה ובכל יום ויום מוסיף פנים לכל דבר ודבר ומתקן אותן ויורד לסוף הדעת עד כי הוא נקל להבין כי בישישים חכמה ואורך ימים תבונה (איוב יב יב):

והלמד מן הקטנים למה הוא דומה לאוכל ענבים קהות ושותה יין מגתו. כי עדיין לא נתבשלה חכמתם בקרבם:

רבי אומר אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו שיש קנקן חדש מלא ישן וישן אפילו חדש אין בו. כי בחשיבות היין הישן לא יפסד בכלי החדש כך אם הקטני' נחכמו מן הזקנים ילמוד כל אדם לפני הקטנים תחלה. וזהו מה שיש בין דברי ר' יוסי בן יהודה לדברי רבינו הקדוש ע"ה. כי רבי יוסי היה אומר כי אם הזקנים והקטנים כלם חכמים עם הזקנים ילמוד לפי (שברוב חכמת) [שחכמת] הזקני' מבושלת. ורבינו הקדוש ע"ה (היה אומר) אין הולכין בחכמה אלא אחר הרוב ואם ימצא הקטנים נבונים ודבריהם נכונים וחכמתם מרובה ילמד לפניהם. ושני הדברים האלה אליהוא אמר אותן שנא' (איוב ל"ב ז') אמרתי ימים ידברו ורב שנים יודיעו חכמה אכן רוח היא באנוש ונשמת שדי תבינם. כי מתחלה היה אומר כדברי ר' יוסי בן יהודה כי רוב שנים יודיעו חכמה. אחר שראה כי הוא ילד מחבריו הזקנים אמר כי רוח היא באנוש. ולפעמים כי הילד יחכם מן הזקן ותהיה חכמתו מבושלת ממנו ודבריו מתוקנים וברורים הדברים. לכן טוב ללכת אחר ילד וחכם מאיש זקן ונשוא פנים ואיננו כמוהו בחכמה: