רבינו יונה על פרקי אבות ב:ח

רבן יוחנן בן זכאי קבל מהלל ומשמאי הוא היה אומר אם עשית תורה הרבה אל תחזיק טובה וכו'. עדיין אתה בתחלה ומתי תשיג עד האמצע ועד הסוף כי התורה ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים. ואין השגת האנוש יכולה להגיע אל הקצה האחרון. וכמה כל אדם מרוחק ממנו ואיך יחזיק טובה לעצמו ולא עשה תורה אחת מני אלף ממה שיש לו לעשות:

כי לכך נוצרת. הקב"ה לא המציאך יש מאין רק לעשות רצונו וגם מזה הטעם אין לך להחזיק טובה לעצמך אם עשית תורה הרבה כי לכך נבראת. משל לבעל חוב שפרע את חובו וכי מחזיקין לו טובה על כך. וזאת המדה גם כן היא על המצות שאם עשית מצות הרבה אל תחזיק טובה לעצמך כי לכך נוצרת:

חמשה תלמידים היו לו לרבן יוחנן בן זכאי ואלו הן ר' אליעזר בן הורקנוס ור' יהושע בן חנניא ור' יוסי הכהן ור' שמעון בן נתנאל ור' אלעזר בן ערך הוא היה מונה שבחן רבי אליעזר בן הורקנוס בור סיד שאינו מאבד טיפה. פי' שלא שכח מעולם דבר מכל מה שלמד כמו הבור אחרי שסדו אותו בסיד ואינו מאבד טיפה כי גם בדפנות אין המים נבלעים:

ר' יהושע בן חנניא אשרי יולדתו. לשון אשרי בסתם הוא כלל וכולל כל המדות הטובות שאדם מאושר בהם. ובמקום שמזכיר המדה הוא פרט. ומצינו אותו אמור על היראה כמו אשרי איש ירא את י' וגם על קביעות מקום התורה כמו שכתוב (משלי ח' ל"ד) אשרי אדם שמע לשקד על דלתתי יום יום ואומר (תהלים פ"ד ה') אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלה. ועל הדבקות שנא' (תהלים ס"ה ה') אשרי תבחר ותקרב ישכן חצריך. ועל האמונה (תהלים פ"ד ו') אשרי אדם עוז לו בך. גם נאמר על המונע עצמו מן הרשעים אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד ובמשב לצים לא ישב. גם נאמר על שומר שבת (ישעיה נ"ו ב') אשרי אנוש יעשה זאת. גם נאמר על ההולכים בתורת ה' (תהלים קי"ט א') אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת ה' גם נאמר על שומרי מצות אשרי נצרי עדתיו בכל לב ידרשוהו. גם נאמר על הנהנה מיגיעו (תהלים קכ"ח ב') יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך. גם נאמר על שומרי משפט ועושה צדקה (תהלים ק"ו ג') אשרי שמרי משפט עשה צדקה בכל עת. גם נאמר על הבטחון (משלי ט"ז כ') ובוטח בה' אשריו. גם נאמר על החכמה (משלי ג' י"ג) אשרי אדם מצא חכמה ועוד כתיב (משלי י"ד כ"א) ומחונן עניים אשריו. ועל זה נאמר אשרי יולדתו בסתם כלומר שהיה מאושר בכל המדות המאושרות גדול בחכמה ומתוקן במדותיו ובכל עניניו:

ר' יוסי הכהן חסיד. שהיה עושה לפנים משורת הדין בכל מעשיו. ועל זה אומר בהרבה מקומות בתלמוד (ב"מ נב:) מדת חסידות שאנו כאן:

ר' שמעון בן נתנאל ירא חטא. שהיה עושה סייגים להרחיק עצמו מן העבירות:

ר' אלעזר בן ערך מעין המתגבר. שהיה מפולפל הרבה ובעל סברא ומחדש דברים מדעתו:

הוא היה אומר אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזנים וכו'. ר"ל בענין הידיעה. מפני שהיה כבור סיד שאינו מאבד טיפה. ולא היה בכל חכמי ישראל יודע הרבה כמוהו שלא שכח דבר מכל מה שלמד:

אבא שאול אומר משמו אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזנים ואליעזר בן הורקנוס עמהם ואלעזר בן ערך בכף שנייה מכריע את כלם. לענין החדוד והסברא שבח לר' אלעזר בן ערך על כל חכמי ישראל. נמצאת אומר שאלו שני התנאין אינן חולקין אלא מדבר בענין הסברא והחדוד: