רבינו יונה על פרקי אבות ב:ה

הוא היה אומר אין בור ירא חטא ולא עם הארץ חסיד. הבור הוא ריק אין בו לא תורה ולא מצות ולא דרך ארץ במדות טובות. ובתרגום (בראשית מז יט) לא תשם לא תבור. לא הוצרך ולא בור חסיד שאף ירא חטא איננו כי מתוך הרקות שבו גם מן העבירות לא ידע להשמר. אבל עם הארץ מעורב עם הבריות במדות חשובות ויש בו מקצת דעות ישרות יודע להשמר וישמור נפשו מן הפשעים ויוכל להיות צדיק ולעשות ולקיים במה שאומר לו שנצטוה. אך אל מעלות החסידות לא יוכל להשיג כי אם גדול בתורה. שהיא מדה שצריכה טהרת הלב וזכות הנפש ואין זה בידו חכמה להטותו מן הקו האמצעי אל הקצה האחרון שיעשה לפנים משורת הדין. ועל זה נקרא עם הארץ מפני שהוא עמהם בדרך ארץ ולפי שרוב בני העולם כמותו:

ולא הבישן למד. מדת הבושת היא טובה בכל ענין לבד בלמוד כענין שנא' (תהלים קי"ט מ"ו) ואדברה בעדתיך נגד מלכים ולא אבוש. שדוד ע"ה בברחו מפני שאול ובעמדו לפני מלכי אומות העולם לא היה מתבייש מלדבר בתורה ובמצות גם כי יהתלו בו ומלעיגים בדברו. כי לא טובה הבושה בלימוד. וגם אין לתלמיד לומר טפש כמוני איך אשאל דבר לפני חכם גדול בתורה ומפולפל בחכמה ולא דעת ולא תבונה לי. ואם כה יהיה משפטו כל הימים חכמה אליו מאין תבוא. וזהו שאחז"ל [בעלי] המוסר בספר מבחר הפנינים שאל שאלת השוטים ושמור שמירת הנדיבים. ר"ל כאשר הנדיבים לא יפזרו ממונם ולא יעצרו אותו אך נותנים אותו למקומות הראויים בחפץ ורצון כאשר ביארנו למעלה. כן החכמה ידבר בה עם אנשים הראויים ובעת הראוי. אך לא עם כל אדם ולא בזמן שיודע שאין דבריו נשמעין. נמצאת אומר שיש להן לשאול כל שאלה ולא יתבייש כדי שילמד הדברים:

ולא הקפדן מלמד. אין צריך לרב שיהיה כעסן ולא רוחו קצר אך רוחב לב ומשיב לכל אדם בכל דבר (שיש לו) שישאלו גם כי יתקשו מלהבין תשובתו. יחזירה אליהם עד שירדו לעומקו של דבר:

ולא כל המרבה בסחורה מחכים. אחר שעוסק בסחורתו כל היום ועושה ממנה קבע ומתורתו עראי לא יתחכם לעולם:

ובמקום שאין אנשים השתדל להיות איש. פירשו הראשונים ז"ל במקום שאין אנשים לעזרך במצות וליסרך השתדל להיות איש וישר את עצמך שלא לעשות כי אם הטוב והישר בעיני ה'. פירוש אחר ובמקום שאין אנשים . אם ראית דור שהתורה מתרשלת על ידו עמוד והשתדל בה שנא' (תהלים קי"ט קכ"ו) עת לעשות לה' הפרו תורתך. מה טעם עת לעשות לה' משום דהפרו תורתך דמריש' לסופיה מדריש כדאיתא בשלהי מסכת ברכות (סג.). ועוד נוכל לפרש במקום שאין אנשים גדולים ממך בחכמה השתדל להיות איש. ואל תמנע מלהחכים אע"פ שלא תמצא חכם בעירך גדול ממך. אף אם אין בדור ההוא כמותך תראה עצמך כאלו בדור חכמי התלמוד ואתה עמהם במקום אחד. גם כי תשיג למעלתם תחשוב כי אם אתה עומד עם הנביאים עד משה רבינו ע"ה ומתי תשיג למעלתם ולחכמתם. ובזה לא תתרשל לעולם מללמוד ובכל יום ויום התקן במדותיך כי תוסיף על חכמתך ותהיה כמעין הנובע: