רבינו יונה על פרקי אבות ב:י
Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot 2:10 · רבינו יונה על פרקי אבות · free full Hebrew text
Open in the reader →והם אמרו. תלמידי רבן יוחנן בן זכאי:
שלשה. שלשה דברים. כמה וכמה דברי' אמרו אלא ר"ל שהיו רגילין כל אחד לומר שלשה דברי' בכל יום כענין שאמרו (ברכות יז.) מרגניתא בפומיה דרב בדברים הצריכין תדיר:
ר' אליעזר אומר יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך. הלכות דרך ארך שאנו כאן לחזר אחר כבוד חברו ויחפוץ כי יכבדוהו כאשר חפץ בכבוד עצמו. והוא מדרך המוסר:
ואל תהי נוח לכעוס. ידוע הוא כי מדת הכעס היא רעה עד מאד אך טבע בני אדם להיות נמשך אחריה על כן אמר שעל כרחך פעמים מכעס הזהר שלא תהא נוח לכעוס כי יחפוץ רצונך את הכעס. תשקול במאזני שכלך אם מפני הדבר ההוא ראוי לכעוס ואם תמצא (שאם) [שום] טענה להסיר כעסך בטלהו. אך על דבר שראוי לכעוס על כל פנים ואז יהיה כעסך עמך וזהו שאמר שלמה ע"ה (קהלת ז' ט') אל תבהל ברוחך לכעוס כי כעס בחיק כסילים ינוח. ר"ל שלא ימהר לכעוס כי אם בהמתנה ולצורך גדול [ואף בדבר שהוא צריך אל הכעס] ולא יעשה כמו הכסיל כי מפני שהכעס שוכן בחיקו הוא ממהר לכעוס ולא ידע למשול ברוחו. (ואף בדבר שהוא צריך אל הכעס) גם כי הוא יודע שמקלקל מפני כעסו בכל זאת לא ימנע את רוחו כמו הנחש שהארס בשיניו לדעת מקצת החכמים (סנהדרין עח.) וכשנושך הארס יוצא מאיליהן ואין הנחש צריך להשליכו. כן הכעס בחיק כסילים לשם נמצא מאיליו יוצא. וזהו שאמרו חז"ל (ערובין סה:) בשלשה דברים אדם ניכר בכוסו בכיסו בכעסו:
ושוב יום אחד לפני מיתתך. ישוב היום שמא ימות למחר. ולפי שאינו יודע יום המיתה נמצאו כל ימיו בתשובה. וזהו שנאמר (קהלת ט' ח') בכל עת יהיו בגדיך לבנים. שלשה דברים הללו מרגניתא בפומיה דר' אליעזר בן הורקנוס מפני שהם דברים הצריכין לכל אדם תדיר:
והוי מתחמם כנגד אורן של ת"ח. כנגד פי' קרוב:
והוי זהיר מגחלתן שמא תכוה. משל למתחמם כנגד האור אם עמד ממנו ברחוק כראוי לו נמצא נהנה ואינו נכוה. ואם קרב יותר מדאי נמצא נכוה. כך המתחמם כנגד אורן של חכמים ונהנה מחכמתם צריך לעמוד לפניהם מתוך אימה ויראה וכובד ראש. ואל ינהג קלות ראש בפניהם ואל יקרב להם יותר ממה שהקריבוהו שמדה זו מרחקתו ומחייבתו עונש גדול ואין צריך לומר בזמן שנכשלין בדבר עבירה:
שנשיכתן נשיכת נחש ועקיצתן עקיצת עקרב. ושמא תעלה על דעתך שאתה יכול לפתותו. כדרך שלוחשין את הנחש ואינו נושך. אין הדבר כן. אלא נשיכתן נשיכת נחש ולחישתן לחישת שרף אשר לא ישמע לקול מלחשים:
וכל דבריהם. (אמר המעתיק לפי הנראה חסר כאן איזה תיבת והענין מובן) ולומר גם יש בי רוח חיים אעשה סברות כמוהו ואין חכמה בידך ופן תחטא על סברתך. כי דבריהם בחרו ופלפול מחכמתם השורפת בקרבם. וזה הדבר אינו מן השלשה שמונה ר' אליעזר אומר כי לא היה אומר בכל יום ובפעם אחת שישית אל לבו ליזהר בכבוד חכמים די לו זמן מרובה. כי איננו דבר הצריך זכירה בכל יום כשלשה הראשונים: