רבינו יהונתן מלוניל על עירובין כד.
Rabbeinu Yehonatan of Lunel on Eruvin 24a · רבינו יהונתן מלוניל על עירובין · free full Hebrew text
Open in the reader →מפעא פעי. קודם שישכור והאי כיון שלא נשמע לרבים ששכרו ממנו שהרי אין ראוי לשכור ממנו דהא יחיד הוא וסבור אותו שרואה שנכנס הנכרי עליהם ואינו יודע שהוא דר שם יחידי סובר שאין דריסת הרגל אוסרת אי נמי יאמר עירוב של פנימיי' וחיצונים מועיל במקום נכרי בלא שכירות ולפיכך אסור עד שישכור ויש מפרשים מפעא פעי מתרעם בכל עת כמה זול עשיתי לכם בשביתתי ואם שכר כבר היה נשמע לכל:
חלון שבין שתי חצרות ד' על ד' בתוך י' וכו'. מפרש בגמ' דלא בעינן שתהא כל גובה החלון למטה מי' אלא אפי' במשהו ממנה למטה מי' סגי:
מערבין שנים. כל אחד ואחד לעצמו אם אין בכל חצר וחצר אלא יחיד ואם בכל חצר וחצר ב' או ג' בעלי בתים מערבת כל חצר וחצר בפני עצמה ואסורין זו עם זו:
ואם רצו מערבין אחד. עירוב אחד כלומר שיתנו אלו לאלו עירוב כא' ויערבו עמהן ויהיו כחצר אחת:
פחות מד' וכו'. פחות מד' לאו פתח הוא ואין ראוי לעבור מזו לזו ולמעלה מי' נמי אין דרך להשתמש מזה לזה שהרי אפילו לא תהיה גובה הכותל יותר מי' טפחים הויא מחיצה מעלייתא ומערבין שנים הלכך כשאין כלום מן חלל ד' בתוך י' לאו כפתח הוא דהא לא ניחא תשמישתיה:
ואין מערבין אחד. ואסורות זו עם זו בדרך ראש הכותל ודרך אותו חלון או חורין וסדקין ובגמרא [דף עו:] מוקים הא דלמעלה מי' דאמרי' דמערבין שנים דוקא כשהוא חלון בכותל שבחצר שאינה מקורה אבל בכותל שבתוך הבית שהוא מקורה אמרי' ביתא כמאן דמלי דמי ואפילו למעלה מי' מערבין אחד לפי שדרך הבית להשים ספסלים או תיבות סביבות הבית וא"כ אפי' למעלה מי' מערבין א' שהרי כלמטה הוא נחשב וניחא תשמישתיה:
גמ' ת"ר כולו למעלה מי' וכו'. כלומר רובו של חלון למעלה מעשרה טפחים וקצתו למטה מעשרה טפחים כלומר אפי' משהו:
אם רצו מערבין אחד ביתא כמאן דמלי דמי וכו'. מפורש בפירוש המשנה:
לול הפתוח מהבית לעליה. כגון בית ועליה של שני בתים ולול דהיינו ארובה בקרקעית העלייה והעלייה גבוה מקרקע הבית הרבה יותר מעשרה טפחים ורוצין לערב בני עלייה עם בני בית מלמטה דרך אותה ארובה מי מצרכינן שיהא סולם קבוע עומד תמיד באותה ארובה כדי שיהא נוח תשמישתיהו מזה לזה דרך הסולם והויא אותה ארובה כפתח שביניהם אם רצו מערבין [ב' אם רצו מערבין] אחד שאם לא היה שם סולם קבוע אין יכולין לערב כיון שהארובה למעלה מעשרה טפחים דכי אמרינן ביתא כמאן דמלי דמי הני מילי מן הצד לפי שדרך בעל הבית לשום שידה תיבה ומגדל סמוכים לכותלים ודרך אותם יכול להשתמש בחלון שהוא למעלה מי' טפחים אבל באמצע הבית שאין דרך להיות שם שום דבר בעולם כיון דלא ניחא תשמישתיהו אסור לערב ביניהם כיון שהוא למעלה מי' טפחים או דילמא לא שנא דבכל ענין אמרינן ביתא כמאן דמלי דמי והוי כמאן דלא גביהא י' ואפי' סולם עראי לא צריך ויכולין לערב ביניהם דרך אותו לול וישתמשו זה עם זה בדרך שלשול ובדרך זריקה העליון לתחתון בדרך שלשול כדרך שדולה אדם מבור והתחתון לעליון בדרך זריקה:
מתני' כותל שבין שתי חצרות וכו'. האי דנקט רוחב ארבעה משום סיפא נקט לה דבעי למתני היו בראשו פירות אלו עולין מכאן ואוכלין ואלו עולין מכאן ואוכלין ובלבד שלא יורידו למטה דחשיב ליה רשותא באפי נפשה ואינו בטל לא לגבי זה ולא לגבי זה כיון שרחבו ארבעה אבל לענין למהוי כמחיצה בכל דהו פותיא הוי כסתימה ואין מערבין אחד:
היו בראשו פירות וכו'. כדפרישית ודוקא עולין אבל מעלין מן הקרקע למעלה על הכותל אסור:
ובלבד שלא יורידו למטה. מפרש בגמרא [דף צב.] למטה למטה דבתים כלומר אותן פירות ששבתו בראש הכותל אסור להכניסן בבתים משום דגגין ובתים שתי רשויות הן אבל למטה בקרקע החצר מותר דהא גגין וחצרות רשות אחת הן בין עירבו חצרות עם בתים דשכיחי מאני דבתים בחצר ולא גזרינן שמא יעלה כלים ששבתו בבתים על הכותל או שמא יכניס אותן הפירות ששבתו על הכותל לבתים וכ"ש היכא שלא עירבו חצרות עם בתים דליכא למיגזר מידי שהרי אין מכניסין מן החצר לבתים כלל ודוקא דעולין אין מעלין לא כשרוחב הכותל ד' דחשיב כגג וגג ובתים שתי רשויות הן אבל לא היה רחב ארבעה אלא פחות מארבעה לא חשיב כגג ומותר להכניס פירותיו גם לבתים דמקום פטור הוא ואמרינן מקום שאין בו ארבעה מותר לבני רשות הרבים ולבני רשות היחיד לכתף עליו ובין עולין ובין מעלין ומורידין לבתים מותר:
נפרץ הכותל עד י' אמות וכו'. ונשאר מן הכותל משהו מכאן ומשהו מכאן או מצד אחד לבדו ונשאר ארבע' טפחי' רוחב בגובה עשר':
ממערבין שנים. אם ירצו אלו לעצמן ואלו לעצמן ואין אוסרין זה על זה שהרי לא נפרצה במילואה ואותה פרצה אינה נחשבת אלא כפתח ואם רצו מערבין אחד כדאמרינן בחלון שיש בו ארבעה על ארבעה בתוך עשרה:
יתר מכאן. יתר מי' אמות נפרץ ואע"פ שנשאר מן הכותל מכאן ומכאן כפלי כפלים ממה שנפל (הכל) חשוב כמו שנפל כולו ואין זה פתח אלא פרצה והוו כולהו כדיורי חצר אחת ואם עירבה כל אחת ואחת לעצמה היו כחולקין את עירובן ואוסרין אלו על אלו: