רבינו יהונתן מלוניל על עירובין יט:

המן בר רסתק. זה שמו:

בטל לן רשותך. לא אמרו לו אלא לנסותו דהא אין ביטול רשות מועיל במקום נכרי עד שישכור:

ניזיל חד מינייכו ונשאול מיניה דוכתא. כלומר ישתדל עם הנכרי עד שיהא אוהבו וישאיל לו הנכרי מקום בחצרו לאתנוחי ביה מידי דבהא לא יחוש לכשפים וכיון דהשתא דייר ישראל בחצר הנכרי חשבינן ליה כאילו שכר הבית של הנכרי וצריך שיערב עם חביריו הישראלים העומדים בשאר בתי החצר ודי לנו בזה ואין אנו צריכין לשכור מן הנכרי רשות חצרו דכאילו שכר כל בתי הנכרי חשבינן ליה והנכרי מסולק משם:

פי' שכיר. לעבודת כל השנה:

לקיט. לימות הקציר והאסיף:

היו. שם בבית הנכרי חמשה שכירים ולקיטים דרים בחדרים ובעליות כל אחד ואחד בפני עצמו שאילו היתה רשות שלהם היו כולן צריכין לערב כדתנן מתני' [דף עב.] ומודי' במקום שמקצתן שרויין בחדרים ובעליות שצריכין לערב והשתא דרשותא דנכרי הוא מהו להצריכן לערב זה עם זה ואם שכח האחד ולא עירב יאסור אותן מי אמרי' כי היכי דמשווינן ליה לשכיר ולקיט כבעלים להקל ולהתיר עירוב במבוי להחמיר נמי הוו כבעלים או דילמא לקולא שוינהו רבנן כבעלים אבל לחומרא לא דכל בעירובין להקל והני ודאי לאו דידהו הוא:

כאילו מאבד הונה של תורה. כבודה של תורה וסופה להשתכח ממנו:

רועה זונות. זו נאה ואדענה ואתעסק בה עד שתתקיים בידי:

הדרי בי. לא אוסיף עוד:

אין מעבירין על האוכלין. המוצא אוכלין בדרך אינו רשאי לעבור עליהן ולהניחם שם אלא יסלקם לצדדין או יקחם שהולכין אחר רוב עוברי הדרכים ולא נזרקו שם לשם כשפים:

פתיתין אין מעבירין. לפי שאין דרך הכשפניות לעשות בפתיתין אלא בשלימין:

דשקלן באגרייהו. פתיתי לחם כדי לעשו' כשפים מדברים אחרי' והכי קאמר נביא בשביל פתותי לחם שנותנין לכם בשכרכם חללת' את שמי בתוך עמי שהייתן עושות בהם כשפים לנביאי הבעל להטעות בהן עמי:

אקלעו לההוא פונדק. דהוו דיירי ביה בההוא חצר תרי ישראל וחד נכרי ששכר דירתו מחבירו נכרי ואותה שבת לא היה הנכרי השוכר שם אלא הנכרי המשכיר והיו יראים שמא יבא הנכרי בשבת:

פונדק. יש בו חדרים ופתוחין לחצר והאכסנאים נכנסים בהן ואוסרין זה על זה בשבת:

היכא דלא מצי מסלק ליה. משכיר לשוכר עד זמנו לא תבעי לך דודאי ברשותיה הוא ולא מצי למיגר מיניה:

נשכור. דספק דדבריהם להקל:

אתא נכרי בשבת. ומאתמול שפיר מצי לאיערובי דיורין דישראל דהוו בה משום דנכרי לא אסר עלייהו היכא דליתיה והשתא דאתא אין לטלטל בחצר:

אמרי. מהו למיגר מיניה בשבת:

מה מערב מבעוד יום. ולא בשבת אף שוכר מהנכרי מבעו"י ולא בשבת: