רבינו יהונתן מלוניל על עירובין יא:

הואיל ושבת באויר מחיצות. הספינה מבעו"י וכל שובת במחיצות קי"ל דכולה כד"א דמיין:

ר' זירא אומר הואיל וספינה נוטלתו מתחלת ארבע ומניחתו בסוף ד'. כלומר כשעוקר את רגליו קודם שיניחנה הוא יוצא מד"א שלו ונכנס בד"א אחרות בעל כרחו אפילו לא תתיר לו אלא ד"א לבדן על פני הספינה אותן ד"א הם יותר מחמשים אמה בים שהמים מוליכים אותו בעל כרחו ומה לי ד"א ומה לי מאה הלכך הכל מותר דהוה ליה כמו שאנסוהו נכרים והוציאוהו מד"א ונותנים אותו תדיר בד"א אחרות שנותנים לו לעולם עד ד"א וכן לעולם וזה הטעם א"א אלא במהלכת אבל לא בשעמדה:

מאי בינייהו. בין רבה לרבי זירא:

שנפחתו דופני הספינה. ונתבטלו המחיצות טעם רבה ליתיה הכא. ולית הלכתא כר"ג בספינה נמי דר' זירא איתא נמי בכי האי גונא:

א"נ בקופץ מספינה לספינה. שלא שבת באויר מחיצות של זו לרבה אסור להלך בכולה ולר' זירא שרי:

להבריח מים הן עשויות. ולא חשיבי מחיצות לעשות ספינה כולה כד"א:

מהלכת. דאיכא למימר האי טעמא דספינה נוטלתו אפילו ר"ע מודה דשרי:

כי פליגי בשעמדה. ובשעת עמידתה קנו להם ד' אמותיהם:

אין למדין הלכה מפי משנה ומפי תלמוד. זו ברייתא לפי שהם דברי יחיד שהיה שונה המשנה או הברייתא ונראה בעיניו כעיקר ופסק הלכה כמותו ואפשר שלא הודו לו חכמי דורו על כן אין לסמוך עליהם עד שבאו חכמים האחרונים האמוראים בזמן רבינא ורב אשי ופסקו הלכה כדברי היחיד שהיו כל חכמי דורו מודים לו:

בדמלאי גברי. שהיו להם הרבה אנשים שהיו יכולים לעשות להם מחיצה מסוף התחום עד מקום נחמיה מאי מספקא ליה לרב חסדא למה היה שואל זה:

הא אמר רב הלכה כר' גמליאל. אפילו בדיר שלא שבת באויר מחיצותיה:

מתני' פעם אחת לא נכנסו לנמל וכו'. כלומר היו באין בים ולא הגיעו מבעוד יום ליכנס בנמל שהוא סמוך לעיר או תוך העיר במקומות רבים שאם היו שם מבעו"י או תוך תחום העיר היו רשאין לירד מן הספינה וליכנס בתוך העיר ואם לא היו שם בתוך התחום מבעו"י אסור להם לירד מן הספינה שהרי חוץ לתחום היו ואין לזוז מד' אמות דזהו הספינה ולפיכך שאלוהו מה אנו לירד מן הספינה לתוך העיר שהרי לא הגענו אלא משחשכה לנו והורה להם לירד שהוא נתן דעתו להכיר אם היו תוך התחום קודם בין השמשות ואף על פי שהם לא נתנו דעתם לשבות בעיר כיון שהיה בדעתם שיקנו שביתה במקומן והעיד רבן גמליאל שתוך תחום העיר היו עד שחשכה והלכך היו מותרין ליכנס לעיר אבל לא ללכת חוץ לעיר אלפים אמה לכל רוח שהרי לא היתה כונתם לשבות בעיר ואע"פ שר"ג נתכוין לשבות בעיר ויש לו אלפים אמה לכל רוח מלבד כל העיר כיון שלא הגיד להם זה המשפט לר"מ דס"ל לקמן [דף מה.] הואיל ולא היתה כונתם לכך לא יכנס ולדעת ר' יהודה יש להם ליכנס בעיר ולמדוד אוצה לה אלפים אמה לכל רוח שאם היו יודעים לא היו קונים שביתה במקומם אלא בעיר כמעשה דר' טרפון דלקמן [שם] דאמר שביתתי במקומי וכיון שהוגד לו שהוא תוך תחום העיר נכנס בעיר כאילו שבת בעיר:

גמ' שפופרת. קנה חלול וכשהוא ארוך אין צופין בה למרחוק וכשהוא קצר צופין בה יותר והיתה שפופרת של רבן גמליאל מתוקנת למדת צפיית אלפים אמה ביבשה או בים:

כמה עומקו של גיא מביא שפופרת ומביט בה ביבשה. ומודד כמה אמות יכול לצפות בה ואחר כך ילך על שפת הגיא ויצפה בה לעומקו של גיא ויתרחק לאחוריו עד שיבחין שבמקום שכלה עומקו של גיא שם כלה צפיית השפופרת שאם יתרחק עוד מעט לא יראה את קרקעית הגיא וידע שעמקו של גיא והרחקתו שנתרחק משפתו הוי מדת צפיית השפופרת:

הרוצה לידע כמה גובהו של דקל שרוצה לעשות ממנו שתי קורות או שלש ורוצה לקנותו ואינו יכול לעלות בו למדדו מפני שמתיירא שמא יפול כיצד יעשה ימדוד צלו של דקל וצל קומתו של עצמו ופעמים שהצל רבה על המצל ופעמים שהמצל רבה על הצל כשהחמה עומדת בגובה הרקיע צל כל דבר הוי קטן וכשחמה בשפל הוי הצל ארוך הלכך מודד אף צל קומת עצמו שהיא נוחה למדוד וכפי מה שיראה שירבה צל קומתו ידע שרבה צל הדקל על הדקל אם לקומתו רבה כפלים כן לקומת הדקל וכן לשליש או לרביע: