רבינו גרשום על תמורה ד.

לא מצית אמרת דלא תיסגי ליה במלקות דהא כתב לא תקלל חרש. אלמא דליתיה אלא בלאו והאי והפלא לחייבו במלקות אתא:

איבעית אימא. ודאי מסתבר דהאי ליראה במקלל את חברו בשם קאי:

דבשלמא מקלל את חברו בשם אזהרתיה כו'. ותיפוק לי' מאת ה' אלהיך תירא והיינו אזהרה שלא להוציא שם שמים לבטלה:

ההוא. תירא היינו אזהרת עשה ואין לוקין עליו:

ותניא (בספרי) [במכילתא] מלאתך אלו הבכורים שנוטלין מן המלאה כלומר בתחלה כשעדיין הכל מלא שלא ניטל עדיין ממנו כלום:

ודמעך זה תרומה. שניטלה מן הדימוע מאחר שיש בהן חולין של בכורים עם הטבל של תרומה. ואמרינן נמי בספרא יוקדם בכורים [לתרומה] שקרויין ד' שמות [בכורים ראשית תרומה ודמע בכורים איקרו תרומה דכתיב כתרומת ידך אלו הבכורים ותרומה איקרי דמע. א) חסר כאן וכן איתא במכילתא פ' משפטים לתרומה שאינה קרויה אלא ג' שמות יוקדם תרומה למעשר ראשון שתרומה קרויה ג' שמות ראשית תרומה ודמע למעשר ראשון שאינה קרויה אלא ב' שמות ויוקדם מעשר ראשון שהוא קרוי ב' שמות ראשית ומעשר למעשר שני שאין לו כו'. יוקדם תרומה למעשר ראשון שתרומה קרויה ג' שמות תרומה ומעשר למעשר שני שאין לו אלא שם אחת בלבד מעשר. ועליהם על כולם כתיב מלאתך ודמעך לא תאחר שלא יאחר המוקדם וכתב לאו למלקות]:

ואמר מעשר של זו תהא בזו הראשונ' מעושרת וכן אם אמר מעשר של זו בזו ושל זו בזו הראשונה מעושרת ולא השניה מפני שכשהפריש מן השניה על הראשונה הפריש מן החיוב על החיוב ואם חוזר עכשיו ומפריש מן הראשונה על השניה [נמצא מפריש] מן הפטור שכבר נתקן על החייב ולא הויא תרומה אבל אם אמר כן [כל] מעשרותיהן של אלו שתי כלכלות יהא מעשר כלכלה בחברתה כגון שנותן עיניו בצד כל אחת שתהא מעשר על חברתה הואיל ובבת אחת (חלקנו) [נתקנו] מעשרותיהן קרא את השם והרי הן מעושרין:

ואיתמר עלה ר' אלעזר אמר לוקה. ארישא קאי אע"ג דאמרינן הראשונה מעושרת לוקה מפני שכשאמר מעשר של זו בזו משמע [כל מעשרות של זו בזו הרי הקדים] (אפי') מעשר שני שבה קודם שיפריש מעשר ראשון של חברתה ואסור לו לאדם שיפריש מעשר שני עד שיפריש מכל כלכלה מעשר ראשון דהא אמרינן לעיל דלא תאחר [קאי] על כולם. [אם כן קשיא קמייתא הא דאמרן משום ר' יוסי ב"ר חנינא דאמרו אף המקדי' תרומה לבכורים לא. כי איתמר דר' יוסי בר' חנינא אפטורא קאמ' אאין לוקין והכי קאמר כו':