רבינו גרשום על תמיד לא:

לא היו כופתין את הטלה. אלא מעקדין אותו יד ורגל בלבד:

משום בזיון קדשים. שלא יכפתוהו כולו כדרך שעושין בחולין:

שהוא מהלך בחוקי המינין. שהן היו מצוין לכופתו כולו:

דכפתיה בשיראי או בהוצא דדהבא וכפתיה כולו. למ"ד משום בזיון ליכא למ"ד משום חוקי מינין איכא:

נותנים לחם הפנים בכניסתו. עד שיסדרו כל אחד ואחד כתיקנו על השלחן הפנים עם הסניפין שלו והבזיכין:

ועל של זהב ביציאתו. כשהיו מוציאין אותו בשבת האחרת לחלקו בין הכהנים מניחין אותו שם עד שיתחלק כולו:

מפני שהוא מרתיח אותו של כסף וזהב מחמת החמה ומחמם את האברים ומפסידן:

על קרן צפונית מערבית. שכך דינו לישחט בצפון:

על טבעת שניה. היינו מעט משוך למערב משום דבעי נגד היום כדאמרי' בגמ':

וכן של בין הערבים היה נשחט כו'. שנים ליום נגד היום נגד זריחת עמוד השמש: