רבינו גרשום על תמיד כח:

מוכני. הגלגל שהיה מעיק כשמושכו לקדש ידיו ממנו:

והן. הכהנים שבבית המוקד אומרים הגיע עת כבר הגיע התורם לכיור:

וחתה מן המאוכלות הפנימיות. זהו תרומת הדשן:

צבר את הגחלים. היינו אותן המאוכלות הרמת הדשן:

מקום שנותנין מוראת העוף כו'. היינו ושמו אצל המזבח:

המגרפות. עשוי כאותו עץ מלא שינים שמושכין בו החציר:

החלו מעלין באפר. במגרפות על גבי תפוח מקבצין אותן ועושין אותו עגול כתפוח וככובע מפני שהוא נוי למזבח שידשנוהו בידם במגרפות ולא ברגלים ושוב מוציאין אותו הכל לחוץ להר המשחה: