רבינו גרשום על תענית כו:

במוסף דהיינו יוה"כ שיש בו מוסף:

אמר רב נחמן זו דקתני נושאין כפיהן בשחרית במוסף במנחה בנעילה ר"מ היא. כל יומא טעמא מאי אין נושאין כפיהן *) אולי צ"ל במנחה משום שכרות האידנא וכו' דאית בהו תענית ליכא שכרות ולהכי וכו'. האידנא בתענית ובמעמדות וביוה"כ (ובמעמדות) דאית בהו תענית נמי שכיחא שכרות להכי נושאין כפיהן בכל ד' תפלות שבהן:

מנחה ונעילה דבשאר יומי שכיחא שכרות גזרו בהו רבנן בהני דלמא אתי למיעבד בשאר יומי נמי:

אבל אורויי מורינן כרבי מאיר למאן דבעי כמאן הלכה:

והואיל והלכה כרבי יוסי האידנא מאי טעמא פרסי כהני ידייהו ביום הכפורים במנחה כיון דבשקיעת החמה פרסי שהיו מאחרין לתפלת המנחה:

שכור אסור בנשיאת כפים דקתני מאי טעמא לא דשכיחא ביה שכרות:

**) צ"ל מה משרת מותר בחרצן וכו' אף כהן מברך מותר בחרצן: אף כהן וכו'. מהו משרת מותר דכתיב יין ושכר אל תשת אבל אוכל הוא חרצן:

אף כהן מברך לא יהא בעל מום והא קיימא לן דבעל מום מברך אלא אם כן יהו מומין שבגלוי. הא איתקש לנזיר מה נזיר בעל מום אף מברך בעל מום: