רבינו גרשום על תענית טז:

ואומר חותמיהן שחותם בברכה לכל פסוק:

מיטפל (ובנין) [ואין] לו כלומר שיש לו טיפול בנים ואין לו עושר:

ויש לו יגיעה בשדה ששדותיו זרועות שצריכין לגשמים:

וביתו ריקם שאין לו עושר:

שבע לארוכות כלומר ודאי אין מוסיפין על שש אלא הא דקתני שבע דארוכות הן שבע דגואל ישראל שבתפלה הוא מאריך ומכאן ואילך אמר אילו שש שהן כמו ארוכות:

בד"א שעונין אמן *) נראה דחסר כאן וצ"ל בד"א שעונין אמן בגבולין אבל במקדש אינו כן שנאמר קומו כו'. קומו וברכו את ה' מן העולם ועד העולם כלומר במקום אמן יש לענות אחר (ברכו) [הברכה] (אמרו) [ולומר] ברוך ה' מן העולם ועד העולם יכול על כל הברכות אין עונה אמן אלא פעם אחת [ת"ל וכו']:

וכן הנהיג ר' חלפתא בצפורי. לומר שלאחר ברכה זו מי שענה כו':

לא היו נוהגין כן אלא בשערי מזרח. במקדש אבל בגבולין אומר העניות קודם ברכות כדאמרן לעיל:

משום דבעי למיחתם במרחם על הארץ ועיקר א"י בימי דוד ושלמה:

ואמר כל הברכות כולן על הסדר וענו אחריו אמן אחר כל ברכה וברכה:

וכשבא דבר לפני חכמים שאמרו הענייה אחר הברכה אמרו לא היו נוהגין כן אלא בשערי מזרח במקדש אבל בגבולין אומר הענייה ואח"כ אומר הברכה כדאמר' לעיל: