רבינו גרשום על מנחות פז.

אמר (רבא) [רבינא] כרוך ותני. אין מביאין הליסטון לפי שאין מביאין לא מתוק כו' ואם הביא פסול:

רב אשי אמר לא תכרוך הליסטון א) נראה מזה דרבינו גריס להיפך חוליא דשמשא מאיס חוליא דפירי לא מאיס. הוי חוליא דפירא שכך מינו מתוק ולא מאיס ואם הביא כשר:

אל תרא יין כי יתאדם. ועד שתי שנים יש בו עיקר אדמומית:

דרפיק ליה טפי ריפקא. שחפרו פעמים:

ודארי מיא. ומקבל מים למזיגתו כפלים מיין אחר:

חבית היינו כדיות לודיות בינונית כלומר כדים בינוניות של לוד:

אין מניחין אותן הכדים שתים שתים זו על גב זו:

כיצד בודק. שיודע אם הוא יפה היין:

הגזבר יושב וקנה בידו ורואה כשמוציא זה היין מן נקב החבית זרק הגיר הסילון שנהפך למראה שמרים הקיש הגזבר בקנה על גבי הכד וסותם זה מיד וזה היה סימנו שלא היה רוצה לדבר הגזבר כשזה מושך היין שהדבור רע ליין כדאמרינן במס' שבת המשתקת לעדשים:

שגבהן כרחבן. כלומר שהיו נראין נמוכין מפני שהיו שמנים ביותר והיינו כר נרחב:

הפקדת שומרים. מלאכים:

תמיד לא יחשו:

מאי אמרי מעיקרא. קודם חרבן כי בחר ה' בציון:

הדרן עלך כל קרבנות הצבור