רבינו גרשום על מנחות עג.

לכל בני אהרן תהיה. שלא יחלקו זה כנגד זה:

שלא קמו מנחות בדלות אלא בדלי דלות:

ועל מחבת לכל בני אהרן. אם אינו ענין למנחה תנהו לעופות:

עשייתן ביד. מליקה בציפורן:

בכלי. בסכין:

ההוא. ברייתא מנין שאין חולקין:

מכל נפקא. כל מנחה בלולה בשמן והאי דחזקיה נפקא ממנחה דיכול למימר מנחה בלולה בשמן וחריבה:

והא אפיקתיה ההוא כל מנחה בלולה לעיל בפרק כל המנחות באות מצה בסופיה לכדר' יוסי בר' יהודה מה כל (וכל) האמור למטה שני מינין:

ההוא מוי"ו דמכל ובריית' מכל:

רבינא אמר הא דחזקיה אתיא מדתני לוי:

סלקא דעתך אמינא מן האש כתב דבר שממנו לאישים שיריו לכהנים אבל לוג שמן שאין ממנו לאישים אימא לא קמ"ל:

להכשיר א) כן פירש גם ברש"י כת"י אבל תמוה דהא אשם נזיר טמא הוא דמייתי ולהכשירו כדי שיחול עליו נזירות טהרה וצ"ע: אתי לשתות יין ולגלח ולטמא למתים קמ"ל ב) כאן צ"ל מ"ש בע"ב מד"ה זה גזל הגר עד תיבת אליו: :