רבינו גרשום על בבא בתרא מ.

הודה בפני שנים. ואמר אני מחויב מנה לפלוני. זה אין כותבין אלא אם כן אמר להו כתובו משום דחוב הוא לו: תפש קנין משום דבר בעולם בפני שנים אין צריך לומר להם כתובו ומפרש לקמן:

קיום שטרות. צריכים להעיד שנים בפני ג' בית דין על חתימת עדים:

הא קשיא לי. [הא] דאמר רב נחמן בקנין אי כמעשה בית דין דמי דמה בית דין אין נמלכין וכותבין אף קנין נמי אין צריך לימלך בו העדים אם כן ליבעי ג' דומיא דב"ד ואי לאו מעשה בית דין אלא כהודאה דמי אמאי אין צריך וכו':

דסתם קנין לכתיבה עומד. דאין לאחר קנין כלום:

אלא אמאן דלא ציית דינא. אבל אי גברא דציית הוא לא כתבי' עליה: