רבינו גרשום על בבא בתרא קסא:

חרותא. כמין דקל היה מצייר:

רב חסדא סמ"ך. בלבד היה כותב במקום שמו:

מכותא. כמין תורן של ספינה. הכא נמי איכא למימר דכתב אבוה סימן. ומשני לא חציף אינש כו':

מר זוטרא אמר למה לך לשנויי כל הני. דשינויי דחיקי הוי אלא האי דקאמר ר' ירמיה בר אבא אחורי הכתב כנגד הכתב מבחוץ הכי קאמר. כל מקושר שאין עדיו [כלין] בשיטה אחת פסול. כגון ששלשתן התחילו לחתום בג' שיטות זה על גב זה והתחילו חתימתן כנגד שיטה אחרונה וחתמו ממטה למעלה וסיימו חתימתן בשיטה א) נראה דצ"ל וסיימו חתימתן בשיטה אחרונה ואי גייז לשיטה אחרונה הוי גייז לכולהו וכו'. אחרונה של עדות הוי גייז לכולהו וליכא למיחש משום זיוף:

כל המחקין כולם. העשוין בשטר שלא במקום שריר וקיים:

צריך לכתוב. בסוף השטר:

ודין קיומיהון. דכתב כך וזה מחק פלוני שבמקום פלוני שריר וקיים כדי שלא יאמר שוב נכתב ונמחק וזייף:

וצריך שיחזור מענינו של שטר. של מעלה בשיטה אחרונה: