רבינו גרשום על בבא בתרא ק.

רחוקה לזה. ולאו זכות היא לו וקרובה לזה ומשום הכי לא מצי למעבד דינא לנפשיה ומש"ה מה שנתן נתן א) נראה דצ"ל נתן ושלו לא הגיעו ולא מצי כו'. ולא מצי למיהדר ביה:

ולימא להו שקולו דידכו ויהבו לי דידי. ואמאי מה שנתן נתן:

הא מני. מתני':

ר' אליעזר היא. דאמר מה שביררו ביררו ומשום הכי הואיל שביררו דרך זה לא מצי למימר להו הבו לי דידי:

ומקשי' ואליבא דר' אליעזר דאמר מה שביררו ביררו וכי רבים גזלנין נינהו. דליגזול ליה את שלו בכדי:

אמר רב גידל. לא גזלנין נינהו אליבא דר' אליעזר דמשום הכי שלו לא הגיעו כגון שאבדה להן דרך באותה שדה. שיודעין הן שיש להן דרך זה ואין יודעין באיזה מקום בשדה משום הכי נתן בשדה מן הצד שלא ידרסום בשדה ואמטול הכי הואיל שביררו דרך זה מה שביררו ביררו דהשתא לא גזלנין נינהו והיום ומחר כשיכירו דרכם יטלוה ושלו לא הגיעו:

אי הכי. דמוקמת לה הכי בר' אליעזר אמאי אמר רב הונא אין הלכה כר' אליעזר הא לאו גזלנין נינהו ובדין הוא דמה שביררו ביררו:

ומשני מאן דמתני הא. דרב ברונא לא מתני הא דר' אליעזר. הוא סביר לי' דמשום הכי מה שביררו ביררו כגון שאבדה להן דרך לרבים והא דקאמר רב ברונא אין הלכה כר' אליעזר הכי ס"ל לרב ברונא דר' אליעזר דאמר מה שביררו ביררו בחנם אע"פ שלא אבדה להן דרך דאי הוה שמיע ליה לרב ברונא דר' אליעזר סבר מה שביררו שאבדה להן דרך בתוך שדהו לא הוה אמר אין הלכה כר' אליעזר:

ומקשי' וטעמא מאי. כלומר הואיל דס"ל לרב ברונא להיכא שביררו להן רבים דרך מה שביררו ביררו ב) פי' רבינו בזה הוא כפי' תוס' בד"ה כגון בתי' השני ועוד י"ל וכו' ודו"ק. כגון שאבדה להן דרך באותה שדה אמאי מה שנתן נתן ושלו לא הגיעו. והוא הדין נמי שאיל תלמודא אליבא דרב גידל דמתרץ למתני' אליבא דר' אליעזר מה טעם מה שנתן נתן ושלו לא הגיעו. ומשני משום דרב יהודה וכו' והואיל שהחזיקו באותו דרך בשדה אסור לקלקלו ואותו שנתן נתן משום שביררו הן:

ואליבא דר' אליעזר דמתרצא מתני' אליביה רבים במאי קנו לה. להאי דרך שנתן זה והלא לא החזיקו בה:

קנה מקום הילוכו. בלא שטר וכסף וחזקה ובלא פריצת וגדירת [גדר] ונעילת [הפתח]. דברי ר' אליעזר. וחכ"א אין הילוך מועיל כלום. עד שפרץ וגדר ונעל כל שהוא:

כדי שתהא נוחה ליכבש. לפני יהושע:

כי אתו לקמיה דר' יצחק. המוכר והלוקח שביל לחבירו:

אמר להו זילו הבו ליה כי היכי דדרי טונא דשבישתא והדר. כלומר למהלך בשביל של כרמים יתנו לו כשיעור שיכול אדם לילך בו עם משאו. של זמורות ויכול לחזור בשביל של כרמים בריוח דקנהו בהליכתו:

ולא אמרן. דליתן ליה הכי:

אלא משום דלא מסיימי מחיצתא. של שביל שאין שם גדר מיכן ומיכן. אבל מסיימי מחיצתא אפילו יהי' השביל צר כל כך כי היכי דשקיל כרעא ומנח כרעא לא יהבי' ליה טפי אלא כמה דאיתיה:

פיס' שני גמדין ומחצה. שתי אמות ומחצה:

דרך מעיר לעיר שמונה אמות. כדי שיהא ריוח לשתי עגלות שפוגעות זו בזו:

דרך הרבים א) לכאורה צ"ל ט"ז אמה דכן הוא שיעור רה"ר ואכן בסוף הדיבור מסיים ג"כ והרי לך עשרה כעגלות המשכן וצ"ע י' אמה כדגרסינן במסכת שבת (דף צט) שתי גזוזטראות ברשות הרבים זו כנגד זו ואמרינן בגמ' אמר רב משום ר' חייא עגלות תחתיהן וביניהן וצדיהן רשות הרבים אמר אביי בין עגלה לעגלה כמלא אורך עגלה וכמה אורך עגלה חמש ועגלה אחרת חמש ובין עגלה לעגלה חמש אמות ואמה יתירה דקאי בה בן לוי דכי משתלפי קרשים נקיט להו והרי לך עשרה כעגלות דמשכן: