רבינו גרשום על ערכין טו:

במדבר פארן כדאיתיה בשעת ביאת מרגלים:

[מה יתן לך וכו' כלומר מה יכולת לך להנאתך ולא עשיתי מפני מה את רמיה]:

אחת של עצם ואחת של בשר. שיניים ושפתים:

אם ישוך הנחש בלא לחש. היינו שנושך הנחש במקום שאין שם חבר שילחשו. ואית דמפרשי אם ישוך הנחש בלא לחש כלומר אי אפשר לו לישוך אלא א"כ לחשו לו מן השמים שצוו לו:

אין יתרון לבעל הלשון. דמה הנאה לבעל הלשון הרע שאומר לשון הרע הרי מצא לו חבר:

וידו אבן בי. היא אבן שהניחו על פי הבור כשהשליכו לדניאל לתוכו:

נדונו. ביחד:

וסלף [בה]. מי שסילף לשונו בה:

שבר רוח. ישפיל דעתו:

מגדיל עונות כנגד ג' עבירות. דבהני לא כתיב אלא גדולה והכא [כתיב] גדולות:

ואימא תרתי. [כנגד ב' עבירות] דגדולות לא משמע אלא תרי [הי מנייהו מפקת בכולהו כתיב גדולה]:

לשון תליתאי. שהאומר שמעו מאחד ואמרו לאחד דהוו ג' בני אדם:

[שתו בשמים פיהם. דעד סוף העולם יכול להרוג בלשון הרע]:

בסמוך ליה. למקום שמגיע אגריפו:

[דבעי חיי בלישניה שעוסק בתורה:

דאמר איכא נורא בי פלניא. כששואלין ב"א איכן נקח אש והוא אומר יש בביתו של פלוני שמתקנין שם כל היום מאכל:

מעולם לא אמרתי דבר שחזרתי לאחורי. כלומר כשהייתי אומר דבר על שום אדם לא צרכתי לחזור לאחורי ולראות שלא יהא שם בעל הדבר שאפי' אם יהיה שם לא היה חושש שאינו משקר ואין אומרו בלשון הרע: