רבינו אפרים על בבא קמא לט

ואמר רבא קבעינן זימנא אפומא דאיתת' ואפומא דשבבא. פי' הגאון ז"ל אדם שהוא רגיל לצאת מביתו לשדה או למקום אחר לשוב לערב או לאחר יום או יומים ואין שליח משיגו אומרים לשכניו ואפי' לאשה כשרה כשיבא לביתו אמור נתבקשת לב"ד לבא בפניהם וכשאמרו אמרנו לו כאילו פגע בו שליח ב"ד ואם לא יבא עושין לו דין. והני מילי דליתיה במתא אבל איתיה במתא שכנים שוגגין ואומרי' שמא פגע בו שליח ב"ד ואין ראוי לסמוך עליהן: