רבינו חננאל על מסכת יומא סו.

ואקשינן תוב והא כל חטאת שעיברה שנתו לרעייה אזלא. ומשני רבא לא תני ר' יהודה כולם ימותו אלא משום דחייש לתקלה.

כדתניא אין מקדישין ואין מעריכין ואין מחרימין בזמן הזה ואם הקדיש או העריך או החרים תיעקר נועל דלת בפניה ומתה מאליה.

כסות וכלים ירקבו. מעות וכלי מתכות יוליכם לים המלח.

ותקלה עצמה תנאי היא וכו'. ודברים פשוטין הן כו':

בא לו אצל שעיר כו'.

ואילו בני אהרן לא קתני בוידוי דשעי' המשתלח.

ואסיקנא אטו כהנים נפקי מכלל ישראל כיון דמתודה חטאו עמך בית ישראל כהנים בכלל עמך בית ישראל הן:

מסרו למי שהו' מוליכו כו'. ת"ר והתודה עליו את כל עונות בני ישראל ושלח ביד איש עתי המדברה איש להכשיר כל איש ואפי' זר עתי ואפי' בטומאה.